למעלה מ-59 אלף תושבים מתוך כ-64 אלף תושבי החבל כבר חזרו לבתיהם, המהווים כ-92% מכלל תושבי החבל. בשלושה מתוך 10 מהיישובים בעלי הפגיעה הקשה ביותר הושלמו עבודות השיפוץ הקריטיות לחזרת התושבים.
תקציב השיקום הפיזי של מנהלת תקומה לכלל הישובים עומד על כ-1.4 מיליארד שקלים, כאשר לעשרת היישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר הוקצו כ-1.1 מיליארד ש”ח, פי 4 מאומדן מס רכוש לנזק באותם יישובים. תקציבי פיתוח נוספים בסך כ-1.4 מיליארד שקלים הוקצו לתוכנית החומש לטובת שדרוג והתאמה של תשתיות, מיגון ומבני ציבור ביישובים.
מתחילת המלחמה, ב-13 מהיישובים שנפגעו בצורה הקשה ביותר, החליטה המנהלת, בשיתוף עם הקהילות, לשפץ כ-1,850 מבני מגורים, מבני ציבור וחינוך. מתוכם שופצו או נמצאים בהליכי שיפוץ כ-110. בנוסף, כ-420 בתים נמצאים היום בבנייה מחדש מתוך כ-970 בתים המיועדים לכך.
בקרב 34 מהיישובים בשלב זה, עבורם אין מניעה שיקומית או ביטחונית לחזרתם, כבר חזרו תושבים לבתיהם. מתקיימים תהליכי בינוי מתקדמים כחלק מתהליך מימוש הסלים היישוביים בהיקף של כ-800 מיליון ₪, שניתנו ישירות ליישובים על ידי המנהלת, באמצעות מודל חדשני ראשון מסוגו, הכולל עבודה צמודה של מנהלת תקומה ישירות מול היישובים.
הסלים ליישובים כוללים תקציבי שיקום לצד תקציבים לבניית מרחבים ושירותים קהילתיים חדשים, במטרה לחדש ולחזק את היישובים. באמצעות תקציבים אלו, נעשים ביישובים פרויקטים שונים לקידום רווחת התושבים, כמו פיתוח ושדרוג תשתיות ומערכות יישוביות, קידום תכנון, תכניות אב למבני ציבור, הקמת מבני ספורט, הקמה ושדרוג של מבני תרבות ודת, הנגשת המרחב הציבורי, שדרוג ושיפור נוי וגינון ועוד.
במנהלת תקומה מדגישים כי הם ממשיכים לפעול במגוון תחומים, בהיבטי השיקום הפיזי ובכל שאר תחומי החיים, על מנת להגשים את חזון המנהלת לחזור וליישב מחדש את הקהילות, לחדש ולהרחיב את היישובים, למנף ולהביא לשגשוג הקהילות והחבל כאזור חיוני, בר-קיימא, פורח ואטרקטיבי לתושבי החבל ולמדינת ישראל.
לדבריו, החקלאות אינה רק מקור כלכלי, אלא גם ערך תרבותי ועצמאי שמחבר את הקהילה לאדמה. "השדות הירוקים, הטרקטורים העובדים והנוף המוכר שלנו, מחזקים את הזהות והשייכות של התושבים בכל חבל תקומה".
גולן מוסיף כי עבודתו מהווה מנוע צמיחה לא רק בכלכלה המקומית, אלא גם בהשראת ערכים של חדשנות, התחדשות והתגברות על אתגרים – ערכים שמובילים את הקיבוץ לעתיד טוב יותר.
באמצעות מתנדבים מסורים וניהול מרחוק, הצליח בלברמן לייצר שגרת חירום, שכללה חליבה אחת ביום, משימה כמעט בלתי אפשרית ללא מערכת מחשוב וללא תשתיות תקינות. במשך שלושה שבועות, הפרות נחלבו – אך החלב לא שווק. רק ב-10 בנובמבר, הצליחו להשמיש את המערכות ולחזור לחליבה מסודרת.
"לאבד בני משפחה וחברים זה הכאב הקשה ביותר, אבל גם העובדה שלא טיפלתי בעגלים – זה היה בלתי נסבל". היונקיה החדשה, שנחנכה באפריל 2025, היא סמל להתחדשות ולהתמודדות.
הסיפור של יאיר בלברמן ושל רפת 232 הוא עדות חיה לרוח ההתמודדות וההקמה מחדש. לא מדובר רק בשיקום, אלא ביצירת תשתית חדשה לעתיד טוב יותר – לרפת, לקיבוצים ולכל חבל תקומה.
"הרפת הזו היא עמוד האש לפני המחנה – לא רק עבור הקיבוצים, אלא עבור כל מי שמאמין בחקלאות הישראלית ובעוצמה של הקהילה שלנו". הוא מסכם בגאווה.
סקר מיוחד של פורום הביתה, המאגד את 11 היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר ב-7 באוקטובר, חושף נתונים קשים ומדאיגים על מצבם האישי, הכלכלי והתעסוקתי של התושבים.
במלאת 600 ימים למלחמה החליטו בפורום הביתה לבחון את המצב בקרב הקהילות כיום, בדגש על הקושי הכלכלי והתעסוקתי. הפורום, שמאגד את 11 היישובים האדומים בעוטף עזה, ערך סקר מיוחד בקרב התושבים והוא כלל מדגם של 585 משיבים שהשיבו לסקר. היישובים האדומים שנכללו בסקר הם היישובים שנפגעו באופן הקשה ביותר בשבעה באוקטובר - בארי, ניר עוז, נחל עוז, כפר עזה, רעים, נירים, סופה, חולית, ניר יצחק, כיסופים ונתיב העשרה.
המצב התעסוקתי של התושבים מורכב - 28.1 אחוז מהתושבים אינם עובדים כיום, לעומת 10.3% טרם פרוץ המלחמה. גם מספר העובדים במשרה מלאה ירד באופן דרמטי - רק 45% כיום לעומת 70% בשבעה באוקטובר.
45.2% מבין אלו שאינם עובדים אומרים כי הדבר נובע מקושי רגשי/נפשי, 10% אמרו כי מקום העבודה נסגר/נהרס, 9.1% פוטרו או יצאו לחופשה ללא תשלום, 17.7% אמרו כי ניהול הבית והטיפול בילדים אינו מאפשר להם לעבוד.
כ-30% לא מרוצים ממצבם התעסוקתי כיום. 6.5% מהתושבים כבר עשו הסבה מקצועית מאז פרוץ המלחמה, 26.1% מתכננים לעשות זאת.
ביחס להוצאות- כ-60% דיווחו שההוצאות שלהם גבוהות יותר באופן ניכר מאז פרוץ המלחמה. התחומים העיקריים - צריכה בסיסית (74.6%), תחבורה, (60.1%), תמיכה בבני משפחה (45.9%), בריאות (40.3%), דיור (29.1%), חינוך (22.6%), בטחון אישי (19%), הלוואות, חובות, החזרי תשלומים (12.1%).
התושבים מדווחים על חרדה גבוהה ביחס למצב הכלכלי. למעלה מ-70% מדווחים כי חשים חרדה כלכלית גבוהה יותר בעקבות המלחמה. 41.8% אמרו כי מדובר בחרדה כלכלית גבוהה באופן משמעותי מלפני שבעה באוקטובר.
בין הצרכים שעלו כצורך דחוף משמעותי לטיפול היו יצירת מקומות עבודה (26.2%), הקמת אזורי תעשיה חדשים בעוטף (15.5%), סיוע לעסקים קטנים (15.7%), הטבות לזוגות צעירים שיעברו לעוטף (14.7%) וסיוע למשקים (10.9%).
התרעות פיקוד העורף