נטל המילואים במלחמת עשרים החודשים גדל והולך, ועל נטייתה של הממשלה להכביד אותו עוד יותר למדנו רק השבוע. עשרות אלפי סטודנטים משרתי מילואים נאלצים מאז השבעה באוקטובר לשלב בין זירות הקרב לזירת הלימודים וככל שהמלחמה מתמשכת כך האתגר הופך קשה יותר.
מכללת עזריאלי להנדסה בירושלים החליטה לבנות מעטפת תמיכה יוצאת דופן לאותם צעירים שמנסים לנהל שגרה אקדמית תחת טלטלה אישית ולאומית.
עמית פרסיקו, מנכ”ל המכללה, מספר למעריב: "סטודנט שמגיע לכיתה אחרי חודשים במדים צריך לדעת שלא רק אומרים לו תודה אלא עוטפים אותו, בונים לו גשר להשלמת הפערים, מעניקים לו תמיכה כלכלית ורגשית, וגמישות שמבינה את המציאות. זה לא מותרות – זו דוגמה למה שמוסדות אקדמיים צריכים לעשות בכל הארץ".
הממשלה צריכה להתחיל להבין מה קורה פה
ואכן לאורך עשרים חודשי המלחמה שהביאו את מערך המילואים לשחיקה חסרת תקדים דיווחנו על יוזמות מקומיות כאלה של מוסדות אקדמיים אבל לא על תכנית ארצית סדורה ופרסיקו קורא לממשלה לקחת אחריות: "נתנו? עכשיו שיקבלו. כעת תור הממשלה לשרת אותם".
"זאת באמצעות הסטת תקציבים ככל הנדרש – להעניק מלגות ולתת כל סיוע כלכלי שיאפשר להם לחזור לשגרה. חייבים לשלב בין משרדי הממשלה, המל"ג, האוניברסיטאות והמכללות כדי ליצור מסלול מותאם עבור סטודנטים שנעדרו לתקופה ארוכה – כולל מסלולים אקדמיים חלופיים, קורסי קיץ ומלגות השלמה".
בעזה עם הלפטופ
יונתן, סטודנט בשנה שלישית למדעי המחשב במכללת עזריאלי, שירת בחודשים האחרונים בחטיבה 401 – חטיבת השריון הסדירה הראשונה שנכנסה לעזה. מתוקף תפקידו באגף המבצעים של החטיבה, הוא היה בלב קבלת ההחלטות. “תוך כמה שעות כבר הוקפצנו לעוטף".
"אחר כך, ישר להכנות לכניסה הקרקעית. כשנכנסנו לעזה, לא ידענו מתי נצא”, הוא מספר. לצד האובדן של חברים לנשק, קצינים ולוחמים, כולל מפקד החטיבה שנפל בג'באליה, ניסה יונתן להחזיק גם את שגרת הלימודים. “ראיתי את ההרצאות באלגוריתמיקה כשברקע רועמים הטנקים. הייתי בעזה עם הלפטופ, מנסה ללמוד תוך כדי. זה לא שפוי – אבל ניסיתי. כולנו ניסינו".
המעטפת שמעניקה המכללה כוללת מלגת הצטיינות בגובה 7,000 ₪, שובר קפיטריה בסך 750 ש"ח לכל משרתי המילואים ובני זוגם, מערך תגבור לימודי, שיעורי עזר, והשלמות, גישה מרחוק למערכות הלמידה ואף מרכז חוסן פעיל. "קיבלנו גב. ממש כך. מלגות, תגבור, גישה מרחוק למערכות – ואולי הכי חשוב, הבנה. האוזן הקשבת הזו שאתה צריך. יש בזה משהו מרפא. זה לא מובן מאליו בכלל" אומר יונתן.
הלכה שנה
רותם עמיאל, בת 26, סטודנטית שנה שניה להנדסת תעשייה וניהול בשילוב עם מדעי המחשב, עשתה עד היום מעל ל 200 ימי מילואים כפרמדיקית בפלוגת חי"ר מתמרנת. לשאלה איך אמא שלה ישנה בלילה היא עונה בצחוק: "לא ישנה טוב בכלל ותוסיף לכך את העובדה שאחי הקטן גם משרת כלוחם בסדיר" ומוסיפה: "הצו הנוכחי שלי התחיל ב 15.5 והוא למשך 110 ימים, מה שבעצם אומר שאני הולכת להפסיד את כל השיעורים הקרובים עד סוף הסמסטר כולל מבחני סיום השנה".
צריכים תכניות מותאמות
רותם מדגישה: "על אף שהמכללה מאד תומכת יש דברים שעדיין לא ניתן לפתור כי אין מה לעשות, צריך לסיים את השנה כדי להתחיל שנה חדשה. אם המל"ג היה מכין תכניות מותאמות למשל כמו צמצום החומר ופטור מנושאים מסוימים אז היה קל לנו יותר להדביק את הפער. מעבר לזה אני רואה את חברות שלי מתחילות התמחויות, מה שיעניק להן פער עליי במציאת עבודה עם סיום הלימודים. ראוי למשל כי הממשלה תיתן תמריצים למקומות עבודה להעסיק גם סטודנטים משרתים, למרות שהנוכחות שלנו דלה מאד בתקופה זו".
מעבר להיותה סטודנטית, רותם היא ארוסה טרייה לבן זוגה מאור שגם הוא משרת במקביל אליה כבר מעל ל-200 יום ואין לדעת מתי הם יצליחו להיפגש שוב בקרוב: "החתונה שלנו מתוכננת לאוקטובר וכרגע אני לא רואה דרך שאנחנו מצליחים להתפנות לתכנון משותף".