ביבס תיארה את גורל משפחתה: "ב-7.10 תינוק נחטף מהבית שלו, עם אימו ואחיו בן הארבע. הוא הופרד מאביו שנחטף גם הוא". כפיר, אריאל ושירי - בני משפחתה שנחטפו - נהרגו בשבי, בעוד ירדן שוחרר בהסכם. "38 חטופים נוספים חיכו - והעזרה לא הגיעה. גם הם נחטפו בחיים ונהרגו כתוצאה מהפצצות או הוצאו להורג", הוסיפה.
גריצווסקי, ששרדה 55 ימים בשבי חמאס, הדגישה: "עברתי עינויים, חקירות, השפלה, רעב ופגיעות מיניות, עברתי גיהנום אבל חמאס לא שבר אותי. 58 אחים ואחיות שלנו מופקרים לעינויים בעזה!".
יהוד טענה כי פעולות צבאיות אינן מביאות לשחרור: "41 בני ערובה נהרגו באופן ישיר או עקיף כתוצאה מהלחץ הצבאי. והפצצות ופעולות צבאיות לא מצילות אותם. הן מסכנות את חייהם". כל המשפחות ושורדי השבי קראו בקול אחד להכרעה מיידית. ביבס סיכמה: "די לשקרים, אל תתנו למלחמה עוד שמות, סיימו אותה. קחו אחריות. החזירו את כולם, עכשיו!"