ראש מנהלת תקומה, אביעד פרידמן: "החקלאות היא הלב הפועם של חבל התקומה ועוגן כלכלי משמעותי בחבל. בשנת 2024 מנהלת תקומה השקיעה מאות מיליונים בחיזוק החקלאים, הטמעת טכנולוגיות מתקדמות ובהכשרת דור ההמשך, כדי להבטיח שהחקלאות תשוב לצמוח ולהתחזק ותשמור על מעמדה כאסם התבואה והירקות של ישראל. בחג השבועות הזה אנחנו חוגגים לא רק את הקציר של היום, אלא גם את זריעת העתיד. תוך עבודה משותפת עם הקהילות והחקלאים באזור, השקעות אלו נמשכות גם השנה וימשכו גם בחומש, והחדשנות הטכנולוגית הייחודית שאנו מכניסים לחבל תעזור לשמור על הצביון החקלאי של האזור גם שנים קדימה".
לקראת חג השבועות, מנהלת תקומה מפרסמת את נתוני ענף החקלאות של החבל ואת תוכניות ההשקעה שלה בו. בחבל תקומה 381 אלף דונם של שטחי חקלאות המעובדים על ידי כ-450 משקים ותאגידים חקלאיים. החקלאות מהווה כמחצית מכלכלת המרחב הכפרי בחבל, ומהווה כלי חשוב לשימור ההתיישבות וההיאחזות בקרקע.
ברמה הלאומית, הנגב המערבי מהווה מרכיב חשוב בביטחון המזון של מדינת ישראל והינו ספק מרכזי של כמה מהגידולים החשובים ביותר לצרכן הישראלי. כך, למשל, כ-47% מכלל העגבניות בישראל גדלות בנגב המערבי, כ-36% מתפוחי האדמה וכ-13% מגידולי החיטה. לא בכדי השיג לעצמו העוטף את התואר "אסם התבואה והירקות של מדינת ישראל", כש-55% מהשטחים החקלאיים בו משמשים לגידול חיטה, תפוחי אדמה ועגבניות. בחבל ישנם גידולים נוספים וביניהם שעורה, אגוזים, גזר, בטטות, חומוס, אבוקדו, הדרים ועוד. החבל תורם תרומה לא מבוטלת גם לתפוקת החלב כשהרפתות הממוקמות במועצות אשכול, שער הנגב, חוף אשקלון ובשדות נגב, מפיקות כ-7% מהחלב בישראל.
לאור נתונים אלה, ולאחר האסון הכבד שפקד את תושבי החבל ב-7 באוקטובר היה גם חשש כבד שהתוצר החקלאי על חשיבותו למשק ייפגע. ואומנם, על פי הערכות, ועל אף שמרבית המשקים החקלאיים המשיכו לעבוד בחבל, העבודה בהם הצטמצמה לכ-60%. רבים מהמשקים בקו החזית נפגעו פיזית וכן נחסמה הגישה לשטחים חקלאיים ובמקביל היה קושי בהעסקת עובדים זרים. עם זאת, חקלאי החבל לא ויתרו ונותרו נחושים לחזור לשגרת עבודת האדמה מהר ככל הניתן. כיום החקלאות בחבל חזרה לתפוקה כמעט מלאה בשדות, בחממות, במטעים, בפרדסים וברפתות.
מנהלת תקומה השקיעה בשנת 2024 באמצעות משרד החקלאות תקציב של מעל 200 מיליון ₪ במענקי פיתוח שהועברו לקרוב ל-400 ממשקי החבל, לטובת בנייה מחדש ושדרוג של רפתות, לולים, בתי אריזה וחממות, רכישת כלים חקלאיים והטמעת מערכות טכנולוגיות וכן הרחבה של מטעים ותשתיות שונות. השתתפות המנהלת עומדת על 50%, כך שהיקף ההשקעה הצפוי הינו מעל 400 מיליון ₪. בנוסף, השקיעה המנהלת בשדרוג ואוטומציה של בתי האריזה המרכזיים בחבל בתקציב של 48 מיליון ₪, בהשתתפות של 40% מהמנהלת, כך שהיקף ההשקעה הצפוי עומד על כ-120 מיליון ₪.
לצד השקעות ההון הגדולות, השקיעה המנהלת כ-110 מיליון ₪ בתוכניות לשדרוג תשתיות תומכות חקלאות, ביניהן: מים לחקלאות, ניקוז, טיפול בפסולת חקלאית ועוד. בתחום המים, המנהלת יחד עם רשות המים, פועלות על מנת להניח את התשתית להגדלת היצע מי הקולחים לחקלאות בעוד כ-25 מיליון קוב לשנה תוך 10 שנים. בתחום הפסולת, פועלת המנהלת יחד עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד החקלאות לעודד הקמת מתקני מחזור בחבל, בדגש על טיפול בגזם ופלסטיק, וכן לייצר כלים ותמריצים לחקלאים לצמצם את הפסולת המיוצרת במשקם. השקעה בתשתיות אלו תאפשר למשקים לנצל באופן יעיל יותר את הקרקע החקלאית ולפתח חקלאות ירוקה וסביבתית יותר.
בנוסף, כ-55 מיליון ש"ח הושקעו בתוכניות שונות שתכליתן לקדם הטמעת חדשנות וטכנולוגיה במשקי החבל ולעודד פיתוח של תעשיית אגטק תומכת. בין התוכניות ניתן למצוא את מערך הטמעת החדשנות האזורי, המבוסס על "משקי מודל" – חוות הדגמה שיוקמו בתוך משקים פעילים ויסייעו לחקלאים המקומיים לאמץ את חזית הטכנולוגיה העולמית. 3 חוות ראשונות צפויות לקום עד לסוף שנת 2025.
תוכנית נוספת שכבר פועלת היא תוכנית "360 לחקלאות" המופעלת באמצעות הג'וינט ומשרד הכלכלה ותכליתה להעניק למשקי החבל ליווי של מנטורים מקצועיים לטובת התייעלות והטמעת חדשנות במשק. 21 משקים כבר החלו את התהליך נכון להיום, והשאיפה היא להגיע לכ-150 משקים עד לסוף שנת 2028.
מנהלת תקומה שמה לה בין מטרותיה המרכזיות גם את שילוב צעירים בחקלאות על מנת להעמיד את דור החקלאים הבא של החבל. לשם כך הושקו מספר תוכניות ייעודיות, ביניהן גם הקמת כפר צעירים במושב יבול בשיתוף משרד החקלאות ועמותת קדמה. הכפר, העולה לקרקע בימים אלו, יעניק מגורים, חיי קהילה והכשרה חקלאית לצעירים שיגיעו לגור בו וישלב אותם בעבודה חקלאית במשקי האזור.
בסה"כ השקיעה המנהלת בשנת 2024 קרוב ל-450 מיליון ש"ח בתוכנית לפיתוח החקלאות ובכוונתה להמשיך ולהשקיע סכום דומה גם בהמשך החומש, על מנת לממש את חזונה להפיכת החבל למוקד של חקלאות מתקדמת ברמה הלאומית והבינלאומית, ולהבטיח שהחקלאות תהווה בסיס לכלכלת האזור ולהתיישבות לדורות רבים קדימה.