לפני שבועיים צעדו בלב מנהטן אלפי יהודים ותומכי ישראל במסגרת צעדת הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה (JFNA) – אך הפעם, לראשונה, מי שהובילו את הצעדה היו פצועי ופצועות צה"ל וכוחות הביטחון ממלחמת שבעה באוקטובר. 18 מהם הגיעו לניו יורק כחלק ממשלחת הסברה של ארגון נכי צה"ל, במטרה לייצג את מדינת ישראל ואת סיפור הגבורה והשיקום של אלו ששילמו בגופם ובנפשם. מאחורי כל צעד ברחובות ניו יורק הסתתרו שעות של כאב, חודשים של אשפוז ושיקום וסיפור אישי עוצמתי.
"נאבקתי על כל נשימה. עכשיו אני נלחם על הסיפור שלנו"
סרן (מיל') ליאם שפילמן, תושב נתניה, נפצע אנושות ב-10 בנובמבר 2023, לאחר שכטב"ם של חיזבאללה פגע בכוח שבו שירת בגזרת רכס רמים בצפון. הוא סבל מקרע בעורק ראשי ברגל, שברים בעמוד השדרה ופגיעות פנימיות חמורות. הרופאים נאבקו על חייו – ניתוחים, עשרות מנות דם, לילות ארוכים בטיפול נמרץ כשהוא מונשם ומורדם. הרופאים אף חשבו בשעות הראשונות שהוא לא בחיים, עד שבאורח נס התחיל להתאושש.
"הייתי בטוח שזה נגמר", מספר שפילמן, "אבל משהו בתוכי לא הסכים לוותר. בכל פעם שרציתי לשקוע – חשבתי על מי שלא חזרו. חשבתי על ההורים שלי, על החברים שלי. כל נשימה הפכה לניצחון קטן".
חודשים לאחר מכן, כשעמד בניו יורק עם דגל ישראל, התחושות מציפות אותו: "נסעתי לא כדי לספר על הפציעה, אלא כדי לספר על החיים שאחריה. קיבלתי את חיי במתנה. עכשיו התפקיד שלי הוא להשמיע את הקול שלנו – של כל אלה שלא יכלו להגיע לכאן. זו שליחות." כיום ליאם ממשיך את שיקומו האינטנסיבי בבית הלוחם בת"א של ארגון נכי צה"ל. ולא רק שיקום, אלא גם ספורט, משלחות הסברה ובעיקר סיוע לפצועים נוספים שידעו שיש אור בקצה המנהרה. "בסופו של דבר הכטב״מ של חיזבאללה נשאר מרוסק ואני עומד על הרגליים בגאווה מייצג את חבריי" הוא אומר.
"היום אני הולך בראש, בשביל כולם, למרות הכל"
גם רס"ל (מיל') ארי שטרן, בן 25 מפתח תקווה, לוחם בחטיבה 5, לקח חלק במשלחת. הוא נפצע אנושות ממטען בצפון רצועת עזה, כששירת לצד חבריו ליחידה. במהלך התקרית נפל חברו בקרב, ונפצעו עשרה חברים נוספים. ארי ספג פגיעות רב-מערכתיות קשות והוא מעיד:ה"הייתי כבר עם רגל בחוץ. איבדתי את הראייה. אבל איכשהו, מתוך השטח, מתוך הטירוף, טיפלו בי ופינו אותי במקצועיות מדהימה שהצילה את חיי. ומשם התחיל המסע". את תקופת השיקום הוא מתאר כקרב בפני עצמו: "אתה לוחם, מרגיש משמעותי, ופתאום מאבד את הכל. אבל למרות זאת, אני רואה את עם ישראל כולו סביבי וזה נותן לי כוח."
ארי לא צעד לבדו. צמוד אליו הגיע גם אביו, ערן, לוחם בפלחה"ן גבעתי שנפצע ברצועת הביטחון, שם בתקרית קשה איבד את ידו, ואף נפצע מרסיס נוסף ששיתק את היד השנייה למשך יותר משנה. על אף הסיפור המשפחתי המאתגר, ארי ידע שהוא מתגייס בעקבות אביו. "תמיד כששאלו אותי איך אני מתגייס לקרבי אחרי מה שקרה לאבא אמרתי- כשבאמת מאמינים בדרך מסויימת, אין כאב בדרך שיכול לעצור אותך."
כיום ארי ממשיך את שיקומו בבית הלוחם, ומתחיל להתרגל לחייו החדשים, תוך שממשיך לתמוך בחבריו שעדיין בקרב בחזית. "כשהשתחררתי מסורוקה הציעו לי להמשיך שיקום בבתי חולים אחרים קרוב לבית, אבל לא רציתי לעבור מבית חולים אחד לאחר. שמעתי מאבא על בית הלוחם והחלטתי ללכת לראות את המקום. התאהבתי ישר, הבית נותן לך הרגשה חמה אבל לא מרחמת, מרגיש שונה ושייך בו זמנית."
"לוחמים גם אחרי הקרב"
יו"ר ארגון נכי צה"ל, עו"ד עידן קלימן, שמלווה את הפצועים מקרוב ובעצמו מתמודד עם פציעה קשה, מספר: "הם הגיעו לניו יורק לא כקורבנות, אלא כלוחמים. לא עם דמעות בעיניים, אלא עם אש בלב. כל אחד מהם מהווה הוכחה לכך שהרוח הישראלית חזקה מכל פציעה." לדבריו, המפגשים שקיימו חברי המשלחת עם קהילות יהודיות, עיתונאים, אנשי ממשל וצעירים, נועדו להציג את פניה האמיתיים של ישראל: לא רק מדינה במלחמה, אלא עם שקם, נלחם ומביט קדימה. "המסר שלנו הוא פשוט. לא תוכלו לשבור אותנו. לא על שדות הקרב, ולא בדעת הקהל. אנחנו כאן – בגאווה, בזקיפות קומה, ולנצח נמשיך ללכת."