חלק מהבעיות שחוק מבקש לפתור: הפסקת הירי הבלתי חוקי, חיפוש ומעצר מנהלי על בסיס מידע מודיעין וסיווג עבירות הנשק כעבירות ביטחון, אכיפה של בנייה לא חוקית שתומכת בהסדרה של יישובים משגשגים, פיתוח כלכלי של אלפי משרות לנגב, הפסקה של מתן תעודות הוראה מהשטחים והקמת רשות חינוך לחיזוק השפה העברית, שילוב האוכלוסייה הבדואית בחברה הישראלית, הפסקת הפוליגמיה וכניסה של נשות שטחים לארץ וקבלת מעמד אזרחי, ופיקוח על כסף ציבורי.
אנשי מכון ריפמן מגייסים את כל סיעות הבית הציוניות בקואליציה ובאופוזיציה, כדי להעביר את החוק ולהציל לטענתם את הנגב מאבדון בכל קונסטלציה פוליטית. אנשי התנועה האסלאמית וארגוני זכויות אדם הביעו התנגדות נחרצת לחקיקה.