רמות חוסן נמוכות, אינדיקציות לפיתוח פוסט-טראומה: נתונים קשים על מצב תושבי הגליל שפונו

מחקר של מרכז הידע האזורי גליל מזרחי בדק את החוסן הנפשי של תושבי הגליל המזרחי בדצמבר 23 ובספטמבר 24. הממצאים עשויים לתרום להבנת המצב הנפשי של התושבים בעקבות המלחמה ולהדגיש את חשיבות החוסן הקהילתי

בתיה גלעדי צילום: ללא
מפונים בקרית שמונה
מפונים בקרית שמונה | צילום: אייל מרגולין, פלאש 90
2
גלריה

מטרת המחקר הייתה לבדוק מה מצב תושבי האשכול הגליל המזרחי במלחמה, כאשר 40 אלף תושבים מתוך 180 אלף פונו על ידי המדינה מתוך בתיהם.

המטרה הייתה להשוות בין התושבים שפונו לתושבים שלא פונו, כאשר המחקר בדק את רמות החוסן הקהילתי של התושבים וגם אינדיקציות לפיתוח פוסט-טראומה.

על פי נתוני המחקר בקרב התושבים שפונו רמות החוסן היו נמוכות יותר בשתי נקודות הזמן ביחס לתושבים שנשארו, אם כי הייתה שחיקה ברמת החוסן לאלה שנשארו, אבל עדיין החוסן היה יותר גבוה מאלו שפונו.

האינדיקציות לפיתוח פוסט-טראומה היו בקרב מי שפונה. למרות התמיכה הכלכלית והסיוע נפשי שניתנו לאלו שנעקרו מביתם, הטלטלה של עקירה מהבית הייתה יותר קשה מאלו שנשארו באזור מלחמה פעיל וממושך.

מצאנו מבחינה מחקרית שהחוסן הקהילתי משמש כמשתנה מתווך וככל שרמות החוסן הקהילתי עולה כך יש פחות אינדיקציה לפיתוח של פוסט- טראומה.

החוסן הקהילתי של תושבים שעזבו את בתיהם היה נמוך באופן מובהק בהשוואה לאלו שנותרו בבתיהם, הן בדצמבר 23 והן בנובמבר 24.

עוד נמצא כי חוסן קהילתי מתווך את הקשר שבין פינוי לבין אינדיקציה לפוסט-טראומה, כך שתושבים שעזבו את בתיהם דיווחו על חוסן קהילתי נמוך יותר, דבר שהיה קשור לרמות גבוהות של פוסט טראומה, זאת בשתי נקודות הזמן שנבדקו.

ממצאי המחקר עשויים לתרום להבנת המצב הנפשי של תושבי הגליל המזרחי בעקבות המלחמה, ובנוסף להדגיש את חשיבות החוסן הקהילתי בהתמודדות עם מצבי חירום, כאשר חיזוק החוסן הקהילתי עשוי להיות מנגנון מגן המסייע בהפחתת תסמיני פוסט-טראומה ובתמיכה בתושבים שנפגעו מהאירועים הביטחוניים וכי ישנה חשיבות לפיתוח מענה לתושבים המפונים ולאלו שנשארו בבתיהם.

כיתת מפונים, ארכיון
כיתת מפונים, ארכיון | צילום: מרק ישראל סלם

יפעת קורן זמרן, מנהלת מרכז ידע אזורי גליל מזרחי: "המסקנה המרכזית היא שבהתכוננות לתרחישים עתידיים צריך לחזק את החוסן הקהילתי של התושבים. כלומר, לא לפנות אותם מבתיהם, ובנוסף לחזק את ההנהגות הקהילתיות והקשרים הקהילתיים, את היחסים בין קבוצות שונות ביישוב, את רוח ההתנדבות ואת הקשר בין הרשות המקומית לתושב, כל אלה הם ההיבטים של חוסן קהילתי שאותם צריך לחזק. ראינו שהתושבים המפונים עברו טלטלה מאוד מאוד גדולה אבל הם קיבלו יותר משאבים. גם משאבים לטיפול רגשי וגם משאבים חינוכיים, תרבותיים, ועדיין החוסן שלהם היה יותר נמוך משל תושבים שנשארו בצפון באזור מלחמה והם היו בלי תמיכות של המדינה. הנתונים היו מובהקים, זאת אומרת שהטלטלה של הפינוי הייתה מאוד גדולה עבור האוכלוסייה".

תגיות:
מחקר
/
פוסט טראומה
/
הגליל המזרחי
/
מלחמת חרבות ברזל
/
החוסן הלאומי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף