הביטוח הלאומי מציג הבוקר (שני) בפעם הראשונה את דוח השכר המביא את הנתונים המלאים למצב שוק השכירים בישראל, בפילוחים שונים. משבר הקורונה בשנת 2020 הוביל בין היתר לשינוי חקיקה שחייב מעסיקים לדווח לביטוח הלאומי מדי חודש באמצעות טופס חדש, טופס 100 חודשי ובו פירוט של כלל העובדים השכירים המועסקים אצלם והשכר שהם מקבלים על פי רכיבים.
זאת בניגוד למצב הקודם שבו חובת הדיווח הייתה ברמת המעסיק וכללה את מספר המשרות והיקף השכר הכולל למעסיק. "מדובר בשינוי של ממש כיוון שהנתונים המופיעים בדוח השכר של הביטוח הלאומי יאפשרו לקבל תמונת מצב עדכנית ומהימנה של שכר ותעסוקה בשוק העבודה מדי חודש בחודשו ברמת העובד ולא רק ברמת המשרה" ,אומרים בביטוח הלאומי.
השכר הממוצע עלה אבל גם הפער בינו לבין רוב העובדים במשק
הנתונים המדווחים על ידי המעסיק בדיווח החודשי הוצלבו עם נתונים דמוגרפיים ואחרים הנמצאים בבסיסי הנתונים של הביטוח הלאומי ומהווים יחד מאגר נתונים המאפשר להעמיק את הניתוח על שוק העבודה לצורך קבלת החלטות. הדוח מציג תמונת מצב של השכר והתעסוקה של העובדים השכירים לשנים 2023 ו-2024 ועל פי הדוח השכר החודשי הממוצע לשכיר ב-2024 היה 14,657 ₪ במחירים שוטפים, לעומת 13,897 ₪ ב-2023 – עלייה של 5.5% בהשוואה לעלייה ממוצעת במדד המחירים לצרכן של כ-3.1%.
ידוע שאת השכר הממוצע מעלים מלאכותית בעלי המשכורות הגבוהות במשק ולכן הוא נמדד ביחס לשכר החציוני שהוא השכר שמחצית מהעובדים מרווחים מעליו ומחצית מהעובדים מרוויים מתחתיו. הפער בין השכר החודשי החציוני לבין השכר החודשי הממוצע לשכיר, היה 4,289 ₪ בשנת 2024 ו-4,077 ₪ בשנת 2023 – גידול של כ-5%, כאשר טווח הפער בכל שנה נע בין 36% ל-50%.
פערי השכר בין המגדרים מתגלים כמפלצתיים ממש
כ-298 אלף שכירים מועסקים ביותר ממשרה אחת והם כ-%8 מסך השכירים. מהדוח עולה כי שכירים המועסקים בשתי משרות הרוויחו בממוצע פחות מבעלי משרה אחת. שכיחות התופעה של העסקה ביותר ממשרה אחת גבוהה יותר בקרב נשים: 180,854 נשים לעומת 116,947 גברים בממוצע בתקופה הנסקרת, 10% מהשכירות ו-7% מהשכירים.
בחמשת העשירונים הנמוכים יש יותר נשים מגברים (כ-46%), ובעשירונים 10-7 – נמצאו יותר גברים מאשר נשים (כ-48%). התופעה בולטת במיוחד בעשירון העשירי שם הפער הגיע ללא פחות מ-174%.
השכר הממוצע של גברים היה גבוה בכ-54% בהשוואה לשכר של נשים – 17,386 ₪ לעומת 11,288 ₪ בהתאמה. גם השכר החציוני של הגברים היה גבוה בכ-40% מן השכר החציוני אצל נשים – 12,033 ₪ לעומת 8,598 ₪ בהתאמה. הפער הממוצע בשכר בין גברים לנשים עולה ככל שעולה הגיל, עד גיל 60.
צביקה כהן, מנכ"ל הביטוח הלאומי, מסר: "המטה להיעזר בנתונים הללו כדי להפחית בירוקרטיה, לשלב נתוני שכר ובכך לחסוך מסמכים מאזרחי ישראל ובמקביל להבטיח מיצוי זכויות טוב יותר עבור מי שזקוק לכך". ניצה קסיר, סמנכ"לית מינהל המחקר של הביטוח הלאומי, הוסיפה: "מעתה נוכל לנתח בטווחי זמן קצרים מצבים של האטה במשק, שיקוף שינויים בשכר, אי שוויון בשכר ועוד".
באילו תחומים מרוויחים יותר?
הענפים שבהם השכר החציוני למשרת שכיר היה הגבוה ביותר הם אספקת חשמל, גז, קיטור ומיזוג אוויר, ומידע ותקשורת (27,138 ₪ ו-21,475 ₪, בהתאמה). בענפים אלו גם השכר הממוצע היה הגבוה ביותר (30,284 ₪ ו-27,823 ₪, בהתאמה).
השכר הממוצע והחציוני למשרת שכיר הנמוך ביותר היה בענף שירותי אירוח ואוכל (6,119 ₪ ו-4,463 ₪ בהתאמה) – כ-47% פחות מהשכר הממוצע למשרת שכיר במשק (13,039 ₪) וכ-50% פחות מהשכר החציוני למשרת שכיר (8,937 ₪).
איפה יש יותר עבודה?
הענפים המאופיינים במספר משרות גבוה הם מסחר סיטוני וקמעוני, מינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון וכן שירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד. בשנים 2024-2023 כ-73% מהמעסיקים היו מעסיקים קטנים, שהועסקו אצלם עד חמישה עובדים (כולל). אצל מעסיקים אלה היו מצויות כ-11% מהמשרות. מעסיקים של עד 19 עובדים (כולל) היוו כ-92% מכלל המעסיקים.
לעומת זאת, מעסיקים גדולים שמועסקים אצלם יותר מ-100 עובדים היוו רק 1.5% מכלל המעסיקים. מבחינת שיעור המשרות, מעסיקים של עד 19 עובדים החזיקו רק בכ-24% מכלל המשרות. מעסיקים גדולים עם 100 עובדים ויותר החזיקו בין 57% ל-58% מהמשרות במשק.
באילו ערים בישראל מרוויחים יותר?
מבין 27 הערים הגדולות בישראל שבהן יותר מ-75 אלף תושבים, השכר החודשי הממוצע היה הגבוה ביותר ברעננה (21,534 ₪), הרצליה (21,473 ₪), מודיעין-מכבים-רעות (21,148 ₪ ), ותל-אביב (20,655 ₪). הערים הגדולות שבהן השכר הממוצע היה הנמוך ביותר הן מודיעין עילית (7,841 ₪), בני ברק (9,073 ₪), רהט (9,123 ₪) ונצרת (9,643 ₪).