מטרת מתיחת הפנים המשמעותית לשפר את איכות החיים של תושבי קרית טבעון וליצור פתרונות מיגון וחיזוק נגד רעידות אדמה, כמו גם יצירת תמהיל מגוון של סוגי יחידות דיור והתחדשות לשכונה כולה. התוכנית מתגבשת תוך הליך שיתוף ציבור נרחב, במטרה לייצר תכנון אורבני המשלב בין הקיים לבין הצורך בהתחדשות הבניינים הישנים והמרחב השכונתי וביצירה של פתרונות דיור לאוכלוסייה מגוונת.
כיום המתחם מונה כ- 400 יחידות דיור במרחב מרובה עצים בעלי ערך נופי וסביבתי גבוה. התכנון החדש מציע כ- 1400 יחידות דיור, בין היתר מתוכננים בניינים בני 9 ו-8 קומות, דבר שאינו קיים בטבעון למעט בניין אחד שעבר תמ״א 38. במועצה מבטיחים שהתוכנית תשמור על האופי הייחודי של היישוב ודירוג הבינוי המתכתב עם הטופוגרפיה. זאת לצד שימור הסביבה הטבעית, שיפור תנועתי, טיוב השטחים הפתוחים ותוספת מבני ציבור.
למרות הליך שיתוף הציבור תושבים רבים בטבעון אינם מרוצים מהשינוי הצפוי ופתחו בעצומה במטרה לשנות את ההחלטה. ״קרית טבעון היא ישוב ייחודי בעל אופי כפרי, קהילתי המשתלב בטבע הסובב אותו. המועצה והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מקדמות את התוכנית תוך התעלמות מוחלטת מאופייה הייחודי של קרית טבעון, כאילו מדובר בשכונה באחת הערים הגדולות במרכז הארץ, בירושלים, בחיפה או בבאר-שבע. התכנית המקודמת על ידי המועצה כוללת הגדלת מספר יחידות הדיור במתחם פי למעלה מ-3.5, מ-415 כיום ל- 1,476 בעתיד״, כתבו בעצומה.
התושבים כועסים כיוון שזאת לטענתם בניגוד לתכנית המתאר הכוללנית של טבעון (2019) אשר מגדירה את קריית טבעון כ-"יישוב עירוני בעל אופי כפרי". עוד כתבו כי מדובר ב״פגיעה באופי היישובי הקהילתי. פגיעה אנושה בצביון הכפרי של קריית טבעון. נטל תחבורתי חסר פרופורציות ביישוב שגם כך סובל מפקקי תנועה בשעות העומס. תוספת של כ-1500 כלי רכב למערכת הכבישים המצומצמת ומגרשי החנייה המלאים של קרית עמל וטבעון, שתגרור עומסי תנועה ומחסור בחניות בשטחי ציבור סמוכים״.
עוד כועסים על הפגיעה ב״דו קיום בין היישוב לאבע הסובב – היחסים המכבדים בין אדם לסביבה הם מהמאפיינים הבולטים והייחודיים של קריית טבעון, ה-DNA של היישוב, ומאפיינים את האוכלוסייה שבוחרת לעבור ולגור כאן", כתבו. התושבים מבקשים מהמועצה להכין תוכנית חדשה המבוססת על העקרונות המפורטים לעיל, תוך ביצוע תהליך שיתוף ציבור בשקיפות מלאה ובאופן שיערב את כלל התושבים.
לדברי מהנדסת המועצה הגברת אסנת ברנדס ברש: "האתגר בתכנית הוא גדול. מחד אנחנו מעוניינים להציע לתושבים את האופק להתחדשות, למיגון ולחיזוק המתאפשר רק הודות לציפוף משמעותי שייצור כדאיות כלכלית ליזמים לבואו לממש. מאידך אנחנו מעוניינים לשמור על מאפייני היישוב ועל איכות החיים במתחם ובציפוף המשמעותי הנדרש יש אתגרים גדולים של שמירה על השטחים הפתוחים ומציאת פתרונות יצירתיים לתנועה וחניה ולצרכי הציבור. אני רוצה להודות לכל שותפינו לתהליך: הרשות להתחדשות עירונית, סיטילינק- חברת הניהול, מזור פירשט האדריכלים וכל צוות התכנון, וכמובן לצוות הוועדה – לאורלי שושן סגניתי וליהל קסורלה אדריכלית המועצה".
אילן לבי אנגל תושב טבעון, אדריכל עצמאי המתכנן פרויקטים של התחדשות עירונית עבור יזמים וממובילי המאבק אמר: ״אחרי סיבוב אחד כזה - טבעון כבר לא תהיה טבעון - הערך המוסף שיש לה היום כבר לא יהיה קיים יהיו פה פקקים, צפיפות, יותר אלימות, ול-"עכבר הכפר" כבר לא יהיה כפר לשוב אליו. לא חייבים לחזור על טעויות שנעשו כבר בפרדס-חנה, ביבנה ובעוד עיירות בישראל״.
מראש מועצת טבעון עידו גרינבלום נמסר: ״ ההתחדשות היא תהליך שמובל עלצידי המועצה המקומית יחד עם הרשות להתחדשות עירונית , וזה תהליך חשוב ונכון מאוד. לכל תהליך הסדר גודל כזה יש התנגדויות וזה חשוב, נבחן את ההתנגדויות ונגיב עניינית . יש סוגיות חשובות כמו סוגיות של תחבורה ותנועה , אבל יש גם הרבה התנגדויות מהסוג של 'ההתחדשות תסתיר לי את הנוף ״. אני לא מזלזל בהסתרה נופית אבל אם אני צריך להכריע בין שני ערכים - מצד אחד בין לחדש מבנים ישנים ומטים לנפול ולייצר אופק התפתחות למאות דירות שמחכות שנים לכך, ומהצד השני הפרעה נופית - אני מוכן לשלם את המחיר של הפרעה בעין בשביל לייצר את התהליך הזה.
לגביי טענת הצביון אני אומר שמדינת ישראל הולכת ומצטופפת ומי שרוצה שיישארו לו שטחים פתוחים צריך להבין שאי אפשר לבנות יותר צמודי קרקע. אני מעדיף לנצל שטחים קיימים ולא לפגוע בשטחים פתוחים ולכן צריך לצפף במקומות מסוימים. התהליך הזה כדאי למועצה כדי לתת מענה בטיחות לבתים בני 70 שנה שלא מחוזקים לרעידות אדמה וגם כדי להצעיר את היישוב ולייצר אופק של דיור בר השגה. לו היה ניתן לעשות התחדשות בשלוש קומות היינו עושים, אבל אין לזה היתכנות כלכלית. ההליך נעשה בשיתוף ציבור לאורך כך הדרך. אני יודע שתושבי הרחוב תומכים במהלך הזה ומחכים לו שנים רבות״.
מהרשות הממשלתית להתחדשות נמסר: "ההסתייגות של תושבי היישובים בעלי אופי כפרי למחצה מהתחדשות עירונית מוכרת לנו. בישובים מסוג זה נדרש לא פעם לחדש מתחם של בניינים משותפים, השונים באופיים משאר היישוב. חידוש המתחם חיוני לתושבי מתחמים אלו, המתגוררים בדרך כלל בבניינים רעועים ומיושנים, שאינם ממוגנים או מחוזקים בפני רעידות אדמה, ואף מייצר מלאי דיור נוסף, שהוא בעל חשיבות רבה כשלעצמו. עם זאת, תהליכי ההתחדשות העירונית מחייבים הגדלת צפיפות, וככאלה הם מעוררים התנגדות בקרב תושבי היישוב המתגוררים מחוץ למתחמים אלו. ככלל, תכנון ההתחדשות העירונית ביישובים מסוג זה נעשה בשים לב למאפייניהם הייחודיים, והצפיפות המאפיינת את מתחמי ההתחדשות נמוכה בהרבה מזו הנהוגה בערים. ועדיין, לתושבי היישובים הללו יש קושי עם מאפייני הבינוי החדש, כך שהעניין נדון בפני ועדות ערר ובבתי המשפט. מניסיונה של הרשות הממשלתית בהליכים אלו, אין באופיו של היישוב כדי להגביל תהליכי התחדשות עירונית, נוכח חשיבותם לבעלי הדירות ובכלל.
נציין כי רק בתקופה האחרונה אושרו תכניות שקידמה הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית בתל מונד ובמזכרת בתיה, על אף הליכים משפטיים שהתנהלו בעניינם. לעמדת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, גם ביישובים הרואים עצמם כיישובים כפריים, יש מקום להתחדשות עירונית של שיכונים רעועים המצויים בהם, ובסופו של יום התחדשותם של מתחמים אלו תורמת משמעותית הן לרווחת תושבי אותם מתחמים והן ליישוב בכלל. לעמדת הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית הדרך הראויה לטפל במתחמים אלו היא בתכנון מחדש במסגרת תכנית פינוי בינוי ולא במסגרת פתרון נקודתי לכל בניין. לגבי המתחם בטבעון, חשוב לציין כי היוזמה לתכנית ההתחדשות במתחם היתה של הרשות המקומית עצמה . היוזמה הגיעה לאחר שאחד המבנים במתחם התחדש במסגרת תמא 38 והרשות המקומית הבינה כי על מנת לשפר את תנאי הדיור של התושבים ולהסדיר נושאים נוספים כגון נגישות, מוסדות חינוך ושימור שטחי חורש קיימים, נדרש תכנון של כל המרחב".