האוניברסיטה מחזקת קשרים עם העולם היהודי, מרחיבה את ההשכלה הבינלאומית, ומשקיעה באיכות ומובילות אקדמית. בלב החזון: להקים בישראל בית אקדמי עולמי, ברמה הגבוהה ביותר, עבור מרצים וסטודנטים יהודים מהעולם.
הוא מדגיש שוב כי התגובה למצב אינה להסתגר, אלא לבנות. לחזק את ישראל כאופציה אקדמית גלובלית ליהודים. “לאנטישמיות באקדמיה”, הוא אומר, “צריך להשיב בציונות אקדמית”.
הוא עובד למען המטרה הזו כבר עשרות שנים. מיום הקמת האוניברסיטה, רייכמן עמד על כך שההוראה תהיה דו־לשונית – גם בעברית וגם באנגלית – כדי לאפשר לסטודנטים מהתפוצות להשתלב בה. “בזמנו האוניברסיטאות האחרות התעקשו על עברית בלבד”, הוא נזכר. “אבל למי שגדל באנגלית, להצטיין בשפה זרה זו משימה קשה. אז אמרתי: מה שנלמד בעברית – נלמד גם באנגלית”.
הרעיון הזה לא התקבל בהתלהבות. למעשה, כשאמר שיקים אוניברסיטה בהרצליה שתמשוך סטודנטים יהודים מכל העולם – צחקו עליו. “הייתה אישה אחת”, הוא נזכר, “אשתו של אדם עשיר מאוד, שצחקה בקול ואמרה, ‘איך תצליח להביא מישהו מאירופה או אמריקה לשום מקום?’”, הוא מחייך.
“אבל ככה אני בנוי – אני אוהב אתגרים”. והוא אכן התמודד. כיום, בית הספר הבינלאומי של אוניברסיטת רייכמן משגשג. בוגרים רבים בארה”ב ומעבר לה משבחים את ההשפעה של הלימודים בישראל על חייהם. “הם אומרים ששינינו להם את החיים, את הגישה, את תחושת הציונות".
גשרים אקדמיים חדשים
כעת, רייכמן רוצה להצעיד את החזון צעד נוסף קדימה: להפוך את האוניברסיטה למוסד מחקר עולמי שיכול להתחרות בטובים ביותר, במיוחד בתחומים כמו בינה מלאכותית, ביולוגיה סינתטית וכלכלת אקלים. “אנחנו לא טוענים לתחרות עם הרווארד וסטנפורד בכל דבר”, הוא מודה. “אבל בתחומים מסוימים, אם מזהים נכון, אפשר להצליח”.
הוא רואה הזדמנות במשבר: “שנים רבות אמריקה משכה את המוחות הישראליים. עכשיו אולי החוקרים היהודים המובילים יביטו במה שקורה – ויבחרו לבוא לפה”. לא מדובר רק במשיכת כישרונות – אלא גם ביצירת אלטרנטיבה. “צריך שיהיה מקום בישראל”, הוא אומר, “שבו ניתן לקבל את ההשכלה הטובה ביותר, לפגוש צעירים יהודים מבריקים מכל העולם, ולהרגיש שייכות. מקום שהוא לא רק מקלט – אלא יעד”.
כדי להבין את הדחף של פרופ’ רייכמן – צריך להכיר את שורשיו. הוא נולד עוד לפני קום המדינה – תעודת הלידה שלו עדיין נושאת את השם “פלסטינה” – והוא נושא עמו את כובד ההיסטוריה. “חינכו אותנו לראות את עצמנו כממשיכים של שורדי השואה ולוחמי תש”ח”, הוא אומר. “וזה דרש דבר אחד: אחריות. שהעם היהודי ישרוד”.
אותו עיקרון מוביל גם את אוניברסיטת רייכמן. “מההתחלה אמרתי – זו אוניברסיטה ציונית”, הוא אומר. “היו כאלה שחשבו שאקדמיה צריכה להיות נייטרלית, גלובלית בלבד. אבל אני אמרתי – לא. זו אוניברסיטה עם שליחות. לחנך מנהיגים. ללמד אותם להאמין בעצמם, לכתוב את סיפור חייהם, ולעמוד על עקרונותינו הציוניים הבסיסיים”.
גם היום רייכמן מונחה על ידי הערכים האלה. “לא הייתי עובר את הסיוט של לבנות את המקום הזה אחרת”, הוא אומר. “כשהכל היה סגור, וכשאף אחד לא האמין”. הגאווה שלו ניכרת, במיוחד כשהוא מדבר על הסטודנטים. רגע אחד חרוט בזיכרונו: תמונה משבוע ההכוונה האחרון.
התרעות פיקוד העורף