על פי כתב האישום, שכרה הנאשמת את דירתו של המתלונן תמורת 3,100 שקל לחודש. במעמד חתימת החוזה שילמה 5,400 שקל עבור החודשיים הראשונים, אך בהמשך נמנעה מלשלם את יתרת דמי השכירות ומלמסור המחאות עבור התקופה הנותרת. הנאשמת לא ענתה לשיחות טלפון מהמתלונן, חסמה את מספר הטלפון שלו במכשירה וכן סירבה לבקשת המתלונן ליצור עימו קשר ולעמוד בהתחייבויותיה. כתוצאה מכך פנה בעל הדירה לבית משפט השלום בחיפה בתובענה בגין הפרת החוזה וביקש צו לפינוי הנאשמת מהדירה.
האירוע המרכזי התרחש בחודש דצמבר האחרון, כאשר בשעה 23:00 לערך הדליקה הנאשמת מספר נרות בסלון הדירה והלכה לישון. בתה של הנאשמת, שחזרה בהמשך לדירה, כיבתה את הנרות והלכה לישון אף היא. עם זאת, לפני שעה 07:00 בבוקר הדליקה הנאשמת את הנרות בשנית וחזרה לישון, כפי שקבע בית המשפט, "בדרך נמהרת ורשלנית וללא שנקטה אמצעי זהירות מפני סכנה מסתברת הכרוכה באש".
כתוצאה ממעשיה של הנאשמת, כפי שמתואר בגזר הדין, "גרמו הנרות להתלקחות ב-3 מוקדים שונים בסלון הדירה ואש החלה לאחוז בספה ובקירות הסלון אשר היו מכוסים בטפט". בשעה 07:00 הזעיקה הבת את כוחות ההצלה שהגיעו לדירה וכיבו את הדליקה.
בשעת בוקר הגיעו המתלונן ובנו למקום על מנת לבחון את נזקי השריפה. כפי שמתואר בגזר הדין: "משהבחינה בהם הנאשמת רצה לכיוון המתלונן על מנת לתקוף אותו אך בנו חסם אותה והגן עליו בגופו. כתוצאה מכך בעטה הנאשמת באמצעות רגלה הימנית בברכו השמאלית של הבן ודחפה אותו, בעקבות כך עזבו המתלונן ובנו את המקום".
האירוע השני התרחש יומיים לאחר מכן כאשר הגיע המתלונן לרחוב בלוויית שמאי מטעם חברת הביטוח על מנת לאמוד את נזקי הדירה כתוצאה מהדליקה. על פי פסק הדין: "משהבחינה בו הנאשמת רצה לעברו והחלה להכותו באמצעות ידה בפניו ובגופו, קרעה את השרשרת שענד על צווארו והפילה את משקפי הראייה שהרכיב".
במהלך ההתפרעות הנאשמת המשיכה לתקוף את המתלונן ואת אחרים שהגיעו לעזרתו. כפי שמתואר בגזר הדין: "הרימה הנאשמת אבן מהמדרכה והשליכה אותה לעבר המתלונן והאבן פגע בחזהו. הנאשמת איימה על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכוונה להקניטו או להפחידו בכך שאמרה לו כי תהרוג אותו, תחסל אותו ותגמור אותו". כמו כן, איימה על משפחתו שהגיעו לעזרתו שתשרוף להם את הרכבים ואת הבית.
התרעות פיקוד העורף