הפעיל עבדאללה אבו עגינה סיפר למעריב: ״ בן גביר יש לו תוכניות, האג'נדות שלו בעייתיות והוא מנסה לקחת אדמות שאנשים חיים בהן ולהרוס אותן. אני אומר לו שהתוכנית הזאת זה לא תעבור ואנחנו לא נסכים לזה, אנחנו בעד לחיות ביחד ולא על חשבון הריסת בתים ומשפחות. גם ככה יש פה המון בעיות של המגזר הבדואי ולא טיפלו בהם שנים. עכשיו במקום לבנות כבישים ותשתיות, הורסים ולא נותנים פתרונות. אנחנו חיים בדו קיום אבל היצור הזה רוצה לשים שנאה בינינו, אנחנו לא נסכים לזה״.
השר בן גביר התייחס להפגנה בחשבונו ברשת החברתית X: ״שמעתי שיש עכשיו הפגנות של הבדואים (ממש לא כולם, יש הרבה שכן תומכים) מול בית המשפט בבאר שבע על ההריסות המבנים הבלתי חוקיים בנגב. אז יש לי מסר להגיד לאותם מפגינים - אתם לא מפחידים אותי, המדינה היא לא שטח הפקר (למרות שככה התרגלתם לחיות 70 שנה בלי דין ובלי דיין) במשמרת שלי המדיניות שלי היא לאכוף את החוק מבלי להתפשר, ולא בכדי יותר מ-1,000 בתים מאוישים נהרסו בנגב. משילות!״
כפר אחד שמתבלט בעוצמת המתקפה הוא ביר הדאג’. לפי ההודעה, מדובר ב”הריסות מאסיביות, שבוע אחרי שבוע”, שמאיימות לפרק את המרקם החברתי של היישוב.
אולם את שיאו של המצב לטענתם מסמנת סכנה חמורה במיוחד: היעד להחרבת חצי מהכפר א-סר בתוך שבועות ספורים. על פי הדיווחים, מדובר בהריסת כ-300 בתי מגורים ומאות מבנים נוספים – תהליך שיותיר כ-1,600 איש ללא קורת גג. עד כה נהרסו כבר כ-50 מבנים, ושאר הבתים מצויים בסכנה מתמדת.
“לא נשתוק עוד. אנו מפגינים כדי שהעוול הזה ייפסק מיד,” מצהירים המארגנים. לטענתם, מה שעומד בבסיס ההרס הוא תפיסות יסוד גזעניות של המדינה, המבדילות בין יישובים יהודיים לבדואיים.
בטשון מתארת כיצד התוכנית המדוברת פועלת: “במקום הכרה בזכויות ההיסטוריות והקנייניות של החברה הערבית-בדואית בנגב או הידברות – מוצעים פיצויים, ומי שיסרב לקבלם, עלול למצוא את האדמה שבבעלותו מחוץ לתחומי היישוב”.