הזירה הקשה בבת ים: אם חשבנו אמש שהזירה ברמת גן היא הזירה הקשה ביותר שנתקלנו בה מאירועים מסוג אלו אז הלילה בבת ים וכאן בשעות הבוקר בצהריים אנחנו נחשפים לזירה קשה הרבה יותר זירה שרדיוס הפגיעה שלה הוא עצום מאות מטרים רחובות מקבילים כאשר ניתן לזהות כמעט בבירור שבניינים חדשים שנבנו בממש בסמוך אפילו למקום שבו נפל הטיל נשארו יציבים איתנים ללא פגיעות ללא נזקים לעומת בניינים ישנים צמודים שהארס בהם הוא רב וללא ספק רק הכניסה למרחבים המבולים הצילו חיים ואני נמצא כאן בסירה בבת ים וזה דבר שפשוט קשה לצייר כיוון שבניין בניין זה נראה הבדל שמיים וארץ הבדל תהומי ממש.
כוחות הביטחון והצלה משטרה כמובן לוחמי מגב פיקוד העורף עיריית בת ים אנשי סיוע ומהנדסים עיריית פתח תקווה מדא איחוד הצלה זק"א לכל גופי החירום של מדינת ישראל נמצאים כאן בזירה עסוקים בפינוי ההריסות בחילוץ נהדרים עכו הבנו שמשמונה נדרים אנחנו נמצאים כן במצב בתמונת מצב של שלושה נהדרים כאשר חמישה נהדרים הותרו בבתי החולים בדרגות פציעה שונות אבל הם עודם בחיים וכבר זה עומד לזכותנו שוב אני אומר נזקים עצומים אם זה בתריסים קירות תומכים גגות רעפים בחלק מהבניינים הישנים מאוד ויטרינות כמובן כשר לצד נזק באותם בניינים ישנים רואים את המילים שעברו פה התחדשות עירונית עם בניינים שיעברו פה פינוי ובינוי שם הכל עומד על תילו.
"ליבי עם ההרוגים והפצועים, אנחנו נבקר אותם. אנחנו לרגע לא ממצמצים, ולא חשוב איזו זירה תהיה. אנחנו חזקים, וזה בדיוק המסר שאנו מעבירים", הוסיף.
לדברי ברוט מדובר ב"הרס עצום, כמו בסצנה מסרט, אתה יוצא מהרכב, רחוב ראשי כולו מלא אבק, סטייל אסון התאומים". עוד אמר, כי "מי שנפגע ממה שראינו בינתיים, זה כאלה שלא הגיעו או לא הספיקו להגיע למרחבים מוגנים. יש לנו כרגע למעלה ממאה משפחות שנמצאות במרכז המשפחות שלנו שאין להן קורת גג. יש מספר נוסף של כאלה שלא באו אלינו כי הן הסתדרו דרך קרובי משפחה או פתרונות אחרים. אנחנו יוצאים מתוך נקודת הנחה שיהיו לנו בין 100 ל-150 שלא יוכלו לחזור בזמן המידי לדירה".
הבוקר, כמה שעות אחרי הטיל האיראני שהעיר את בת-ים משנתה, הרחוב מול הבניין ההרוס והבניינים שחטפו פגיעות הדף נראה כמו צומת של סקרנות ופחד. לצד ערימות הבטון המרוסק פוסעים תושבים עם מזוודות אנשים שמבינים שכרגע אין להם לאן לשוב. ביניהם מסתובבים גם אלה שבאו “רק לראות”, פרט לכמות גדולה של עיתונאים שכולם מחפשים זווית על האסון שנחת כאן בלילה של מלחמה.
מושב פלסטיק כחול שנשלף מאחת הדירות הפך לדוכן מאולתר לסיפורים. חזי, שעמד ראשון בתור, חזר ושחזר את המראה: “הייתי בהלם ממה שראיתי, לא האמנתי שזה יגיע לאזור שלי, יש פה נזק לא נורמלי”. רגע לפני שהפיצוץ הדף את אחיו על מישהו במקלט, הוא עוד הספיק לחשוב על “שגרה” – מושג שהתרסק יחד עם לבני הקיר.
בקצה הרחוב, מול חומת שברי הזכוכיות, משה מספר על דלת ממד שהייתה פעם שלו: “כל הדלת של הממ”ד שלי עפה באוויר, ראיתי את כל הבית שבור ושרוף – זה משהו שאי אפשר לתאר במילים”. הוא יודע היטב: לו היה בחדר אחר, לא היה עומד כאן ומספר.
לצד קולות ההלם, עוברת גם משמרת התקווה. אמנון, שעדיין מחזיק יד של בנו בן השמונה, משחזר: “ברגע שאמרו שהולכת להיות אזעקה, תפסתי את הבן שלי וירדנו בריצה למקלט… כשהיה בום, הלב שלי כמעט נעצר”. עכשיו הם סופרים נזקים – זכוכיות שבורות בדירה – ומודים על מה שלא קרה.
ברוך, ותיק השכונה ולוחם ששמע כבר תותחים בששת הימים, נשמע כמעט נבוך מהרגש: “כזה דבר בחיים שלי לא שמעתי… התריסים שלי נפלו, כל התריסים ירדו”. הוא נושם עמוק ובולע את העלבון של מי שחשב שכבר ראה הכול.
על הבלטות השבורות נמתח מסלול ריצה של פוליטיקאים. השר איתמר בן-גביר, שהגיח, קיבל קריאות “בן-גביר מלך ישראל” והחזיר לב באצבעות, שר הביטחון ישראל כ”ץ, שר האנרגיה והתשתיות אל כהן וועוד שרים ואפילו נשיא המדינה יצחק בוז׳י הרצוג. ראש הממשלה בנימין נתניהו לאכזבת הקהל הגיע רק לזירה והלך מבלי שהם ראו אותו..
בתוך ההריסות עובדים לוחמי פיקוד העורף. שלושה נעדרים עדיין מוגדרים כ”מנותקי קשר”, אבל המספרים, שישה הרוגים, בהם ילד בן עשר וילדה בת שמונה, כ-200 פצועים קשים מנשוא. רגע של תקווה היה כאשר משפחה של מנותק קשר גילתה שהקיר שלה הוא בין החיים כעת נשארו עוד שלוש משפחות שמקוות לאותו גורל.