פרופ' טל הסבירה: "חשוב שהילדים יראו במבוגרים כתובת למענה לשאלות המטרידות אותם ומשענת רגשית. חשוב לעודד את הילדים לשאול אותנו שאלות ולהקשיב לשיחות שהם מנהלים ביניהם. יש להשיב על כל שאלה בצורה עניינית ומדויקת בלי להציע מידע מעבר למה שהילדים שאלו. נזכור שילדים צעירים מבטאים את מחשבותיהם, את חששותיהם ואת דמיונותיהם גם בצורות לא מילוליות: במשחק דמיוני, בציור ובמשחקי בנייה. אפשרו להם לעסוק בדברים אלו, עודדו אותם לשחק לבד או עם חברים, התבוננו בהם כדי להבין מה מעסיק אותם, והקשיבו לאמירותיהם, שהן חלון לתודעה שלהם".