בער"ן מספרים כי בפניות של תושבים שחוו פגיעה ישירה או קרובה לביתם, החרדה מוחשית מאד ובשיחות אחרות האזעקות הן טריגר לזיכרונות כואבים. "עבור הלומי קרב, שורדי המסיבות במתקפת ה 7 באוקטובר, מפונים ולוחמים. כל אזעקה מחזירה אותם באחת אל הרגעים הקשים. גם אנשי מילואים, שקיבלו צו 8 מידי, פונים עם סימפטומים של חרדה, קושי לנשום, בלבול ודאגה רגע לפני שובם לזירה" מספרת דניאלס.
המלצות להתמודדות עם חרדה בתקופת המלחמה
ד"ר דניאלס ממליצה על חמישה צעדי זהב בשמירה על השפיות הנפשית שלנו בימים קשים אלה בעורף: הראשון - שמרו על שגרה (גם אם חלקית): "תחושת שליטה על מה שכן תלוי בנו – כמו השלמות מטלות ביתיות או מקצועיות או פעילויות משפחתיות משותפות – עוזרת לנפש להרגיש יציבות כשהמציאות מתערערת. גם אם היום לא מתנהל כרגיל, נסו לשמור על -כמה הרגלים קבועים".
השני – לנשום עמוק תרתי משמע. כשאנחנו בלחץ הנשימה מתקצרת אז הקפידו על נשימות עמוקות ואיטיות מרגיעות את הגוף והנפש. השלישי - הגבילו חשיפה לחדשות ולרשתות החברתיות: "ריבוי עדכונים, בעיקר עם תמונות קשות – מגביר את החרדה. בדקו חדשות רק מזמן לזמן, ממקור מוסמך, והשתדלו לא להיות כל הזמן בוואטסאפ או ברשתות החברתיות", אומרת דניאלס. בנוסף, דברו לעצמכם בשפה מרגיעה והגדילו מעגלי תמיכה: "אל תישארו לבד. שיחה עם חבר, בן משפחה, או עם מתנדבי ער"ן יכולה לשמש כעוגן רגשי".
התרעות פיקוד העורף