אביבי סיפר כי: "מעיין היה אדם נורא חכם שאהב תמיד ללמוד. הוא היה משחק הרבה שח-מט, וקורא הרבה ספרים. לי ולמעיין היה הרגל לראות ביחד סרטים כשהוא היה חוזר הביתה מהצבא. הוא סוגר מספר שבועות ברצף וכל הזמן נכנס לעזה/לבנון. הוא חזר הביתה לפני שהתחיל מלחמת עם כלביא, והספקנו להיפגש בשישי בבוקר לפני ששנינו הוקפצנו חזרה. ביום שני הוא היה אמור לחגוג יומולדת, אם הוא היה יוצא כנראה שהיינו מכינים המבורגרים ורואים סרט אצלו בבית או משהו בסגנון הזה, כמו שהוא אהב״.
חבר טוב נוסף של מעיין ברוך פרלשטיין ז״ל ספד לו: ״אנחנו חברים טובים מהחטיבה, התגייסנו בהפרש של כמה חודשים ודיברנו הרבה אבל לא יצא לנו להיפגש הרבה בצבא. הוא היה בנאדם שלא הלך לפי המוסכמות, עשה הכל בדרך שלו, לא בהתרסה, זה פשוט הוא. אם הייתה לו דעה הוא דבק בה. התווכחנו הרבה על סרטים ודברים כאלה. היה די מופנם מבחוץ, אבל לי ולו היה הומור משותף, היינו עושים סרטונים ביחד, הוא היה מוכשר בהכל, מאלה שטובים בהכל. היינו מתחילים משהו ביחד והוא תמיד היה יותר טוב, אבל צנוע״.