בדו"ח המחקר שנערך על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת ת"א והאקדמית תל-חי, 745 משתתפים/ות שענו על כלל השאלונים בכל שבע המדידות. המשתתפים מהווים מדגם של אוכלוסיית ישראל, בגילאים 18-85 . 57% מתוכם גברים ו-43% נשים. 30% תומכים בממשלה הנוכחית, 19% לא תומכים ולא מתנגדים ו-51% מהם מתנגדים לממשלה הנוכחית.
"החיבור למדינה (פטריוטיות)" נותר הגורם המשמעותי והחזק ביותר בחוסן הלאומי לאורך כל המדידות. בעוד שגורמים כמו "אמון בממשלה ובעומד בראשה" ו"אינטגרציה חברתית (סולידריות)" הראו ירידה משמעותית בחמש המדידות הראשונות, הציגו עלייה בולטת במדידות השישית והשביעית, ואף חזרו לרמתם ההתחלתית או עלו מעליהם. הממצאים מראים כי 49% מהמשתתפים תופסים את רמת החוסן הלאומי כגבוהה עד גבוהה מאוד, 36% ברמה בינונית ו-15% ברמה נמוכה ומועטה.
אמון במוסדות המדינה – צה"ל בראש, הכנסת בתחתית: בכל המדידות רמת האמון בצבא הייתה הגבוהה ביותר, עם ממוצעים של מעל 4.6 בכולן (בסולם של 1-6), אשר מעידים על רמת אמון גבוהה מאוד. בכל המדידות רמת האמון בכנסת הייתה הנמוכה ביותר עם ממוצעים מתחת ל-2.7 המעידים על רמת אמון נמוכה. באופן השוואתי, עד המדידה הרביעית, רמת האמון הגבוהה ביותר הייתה בצה"ל ואחריה עם פער גדול ומשמעותי במשטרה; לאחר מכן, וללא הבדל ביניהן, במערכת המשפט ובמערכת החינוך, לאחר מכן בתקשורת ולבסוף בכנסת.
ממצאי המחקר מצביעים על כך שרמת המורל בשבוע הראשון של המלחמה עם איראן ירדה באופן משמעותי לעומת המדידה הקודמת שבוצעה הדצמבר 2024. ובכל זאת המורל במדגם יחסית גבוה: 45% דיווחו על רמת מורל גבוהה עד גבוהה מאוד, 40% על רמת מורל בינונית ו-15% על רמת מורל נמוכה.
רמת התקווה עלתה במדידה השביעית לעומת המדידה הקודמת שבוצעה הדצמבר 2024: 29% הביעו רמת תקווה במידה רבה מאוד, 44% במידה רבה, 20% במידה בינונית ו-7% במידה מועטה.
למרות עליה ברמת החוסן הלאומי והתקווה, הממצאים מהמדידה השביעית, חושפים עלייה בתסמיני הדחק, תחושות הסכנה ותחושות הייאוש המדווחים על ידי הציבור. לגבי תסמיני הדחק השאלון בחן שמונה פריטים המעידים על תסמיני חרדה ודיכאון: עצבנות, הרגשת בדידות, חוסר עניין בדברים, הרגשת מתח, חוסר שקט, הרגשת חוסר ערך.
המחקר מראה כי 20% מהמשתתפים דיווחו על רמת דחק רבה עד רבה מאוד, 26% דיווחו על רמת דחק בינונית ו- 54% דיווחו על רמת דחק מועטה. לגבי תחושת הייאוש: 23% דיווחו על רמה גבוהה- עד גבוהה מאוד של ייאוש, 35% על רמה בינונית ואילו 42% מדווחים על רמת מועטה של ייאוש. בנוגע לתפיסת רמת הסכנה: 31% דיווחו על תחושת סכנה רבה עד רבה מאוד, 36% על תחושת סכנה ברמה בינונית ו- 33% ברמה נמוכה שלושת המדדים הללו – תסמיני דחק, תחושות סכנה ותחושות ייאוש - עלו באופן מובהק בהשוואה למדידה הקודמת, שהתבצעה בדצמבר 2024.
רמת הלכידות החברתית בעיני רבים נמוכה: 33% טוענים כי רמת הלכידות מועטה, 44% טוענים כי היא בינונית ורק 23% סבורים כי הלכידות החברתית היא רבה עד רבה מאוד.
חוסן גבוהה - מורל ירוד
לדברי החוקרים: "ממצאי המחקר, המבוסס על מדידות חוזרות במהלך מלחמת 'חרבות ברזל' ואף בתחילת המערכה מול איראן, מצביעים על תמונה מורכבת של חוסן והתמודדות בחברה הישראלית. בעוד אנו רואים מגמה של עלייה בחוסן הלאומי, אנו עדים גם להתגברות קשיי התמודדות בקרב האוכלוסייה, המתבטאת בירידה במורל ועלייה במדדי דחק, סכנה וייאוש".
הם מפרטים כי "מצב זה אינו מהווה סתירה, אלא משקף את המציאות המורכבת בה אזרחי מדינת ישראל חיים. המלחמה מול איראן, שהגיעה אחרי חודשים של מלחמה מול חמאס בעזה, חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן ופיגועי טרור בתוך המדינה, העצימה עוד את החשש העמוק של האוכלוסייה מהמצב הבטחוני העכשווי, ובד בבד, העלתה גם תקווה לסיום המלחמות ולהשבת הביטחון".
עם זאת, המחקר גם חושף שסעים הולכים ומתרחבים בחברה הישראלית, הניכרים בהבדלים הגדולים והמובהקים בין שלוש קבוצות: תומכי הממשלה, מתנגדיה והניטרליים, בכל מדדי החוסן וההתמודדות שנבדקו במחקר. הבדלים אלו לעתים קרובות גם הלכו והעמיקו עם התקדמות המדידות במהלך המלחמה הארוכה. פערים אלו, המושפעים רבות ממידת האמון במנהיגות המדינה, מעידים על משבר חברתי נמשך ומעמיק, המחייב התייחסות.
נקודת האור הבולטת בהקשר זה במחקר, היא האמון יוצא הדופן בצה"ל, המהווה גורם המלכד את כל חלקי העם, וזוכה לאמון גבוה מכל קצוות האוכלוסייה. זהו נתון מעודד המצביע על עוגן יציב של אמון המשותף לכלל החברה הישראלית, גם בזמנים של משבר וחוסר ודאות עמוקים".
התרעות פיקוד העורף