הנתונים מעידים על רמת עמידות גבוהה של המשק עם אחוז גבוה של עובדים שהמשיכו בשגרת עבודתם בכפוף למגבלות החמורות שהטיל פיקוד העורף על המשק לאורך רוב 12 ימי הלחימה עם איראן, פרודוקטיביות שנשמרה וגמישות מצד המעסיקים. לצד זאת, הסקר חושף פערים: נשים ועובדים שאינם מוגדרים כחיוניים חוו פגיעה תעסוקתית, עומס רגשי ותחושת חוסר ביטחון בשיעורים גבוהים יותר.
29% מהמשיבים שהמשיכו לעבוד, דיווחו כי התפוקה שלהם נשארה גבוהה בתקופת הלחימה. בחלוקה בין גברים לנשים עולה כי, 26% מהנשים השיבו שהיא נותרה אותו הדבר או עלתה, בדומה ל-32% מגברים שדיווחו. נשים ציינו במיוחד את הקושי לשלב עבודה עם טיפול בילדים בזמן סגירת המסגרות החינוכיות.
עם זאת, היתה הבנה מצד המעסיקים למצב בו נמצאו עובדיהם והם גם יחד. 60% מהמשיבים ציינו שהמעסיק גילה גמישות והתחשבות משמעותית או חלקית, 13% נוספים ציינו שבקושי ו-27% ציינו שלא הייתה התחשבות כלל.
בנוסף, המעסיקים נטו להתחשבות רבה יותר כאשר זה נגע לנשים. 46% מהנשים דיווחו על התחשבות משמעותית מצד המעסיק, זאת לעומת 33% בקרב הגברים. בנוסף, 30% מהגברים ציינו שלא הייתה התחשבות כלל, לעומת 24% מהנשים.
תחושת אי-ודאות: לא כולם הרגישו בטוחים - בקרב העובדים שאינם מוגדרים חיוניים, שיעור התחושות של חוסר ביטחון תעסוקתי היה גבוה יותר. גם בתחום המגדרי נרשמו פערים לא צפויים: דווקא 41% מהגברים הביעו חשש מפיטורים, לעומת18% מהנשים.
אסקפיזם, גמישות ותחושת ביטחון - 52% מהנשים ו-47% מהגברים ציינו שהעבודה שימשה עבורם מקום לבריחה מהחדשות והמציאות הביטחונית - "אסקפיזם" חיובי שסיפק יציבות רגשית.
הסקר נערך בקרב 173 עובדות ועובדים במהלך ימי הלחימה, במטרה לספק כלי מקצועי להבנת המצב בשטח, לגיבוש מענים מדויקים ולחיזוק האוכלוסיות הפגיעות יותר.
התרעות פיקוד העורף