לפי הנתונים שהוצגו לח"כים, כ-112 מבנים במתחם המכון נפגעו, בהם 65 מבני מחקר ומבני שירות מדעיים. חמישה מבנים נפגעו קשות, ואחד מהם קרס לחלוטין. בנוסף, הושבתו תשתיות קריטיות, 52 מעבדות מחקר ועוד שש מעבדות שירות במחלקה לתשתיות מחקר ביולוגי יצאו מכלל פעולה.
נשיא מכון ויצמן, פרופ' אלון חן, אמר לח"כים כי הנזק שנגרם חסר תקדים, והיקפו נאמד בין מיליארד וחצי לשני מיליארד ש"ח: "חלק מהמעבדות הושבתו לחלוטין בעקבות ההדף שנגרם מפגיעת הטילים. זו פגיעה בליבת המחקר המדעי של ישראל. מכון ויצמן הוא נכס לאומי – כך ראו אותנו גם התוקפים. יש תחושה של תמיכה רחבה בנו, וזה הכרחי כי המקום הזה פועל לטובת העולם כולו".
לדבריו, המודל הכלכלי של המכון מבוסס על תרומות, קרנות ופיתוח עצמי, והמימון הממשלתי מהווה רק 20–25% מהתקציב השוטף: "אנו מעניקים מלגות מלאות וללא שכר לימוד. 40% מהתקציב מגיע מקרן צמיתה שנבנתה מרווחי פטנטים ותרומות, ועוד 30% מהכנסות המדענים עצמם. זה מודל ייחודי שמחזיק את המכון, אבל כעת הוא תחת איום".
"התקציב השנתי שלנו עומד על 4 מיליארד ש"ח. אנו מובילים באירופה במימון מחקרים, עם פי חמישה מהממוצע האירופי ואחוז הצלחה של 63% – הגבוה ביותר מאז שהוקם המכון. מאז המתקפה האיראנית כ-60% מהחוקרים הבינלאומיים עזבו, ואנו מאמינים שישובו בהקדם".
פרופ' חן הדגיש כי אין כיום תקציב ממשלתי לפיתוח או רכישת ציוד: "הכול נופל על כתפי התרומות – וזה נטל עצום. גם לפני המלחמה היינו במאמץ להכפיל את שטחי המחקר. יש פי שלושה יותר כישרון במדינה מהמקום הפיזי שיש לנו. זה אינטרס לאומי – המדינה צריכה להכפיל את מכון ויצמן או להקים מוסד מחקר נוסף. כל דולר שיושקע כאן יחזיר פי עשרה למשק".
בהקשר לפיצוי על הציוד שנפגע, חן הסביר כי הפערים גדולים: "אם רכשנו מיקרוסקופ מתקדם ב־5 מיליון ש"ח, הוא יוערך במס רכוש ב־200 אלף ש"ח בלבד. הפער הזה לא מכסה את הפגיעה בידע וביכולות. מדובר בהשקעה בעתיד של ישראל, בבסיס המדעי שלה, ובמנוע הצמיחה של הדור הבא".
התרעות פיקוד העורף