ביום ראשון, מרבית המסעדות סגורות, רק בתי הקפה המעטים פתוחים לנחמה מהחום. במתחם בית המכולות, הממוזג תמידית, הורים עם ילדים מוצאים מפלט. “הבאתי את עומרי לכמה שעות של שקט״, אומרת נטע, אמא לתינוק בן שנה וחצי. “כיף פה, רואים סירות, רואים שחפים, הוא בעננים״.
שפסענו בנמל נתקלנו גם בחמישה נערים על אופניים וקורקינטים חשמליים שדהרו במהירות והשתוללו, זאת אחת הסיבות שאנשים רבים חוששים להגיע.
גם הפשפשוק חוזר השבוע, והפעם הוא מתרחב לשתי קומות בבית המכולות. דמי כניסה של עשרה שקלים בימי חמישי ושישי מאפשרים לצלול לעולם של ירידי אספנות, פריטי וינטג’, קומיקס, תקליטים ותכשיטים. בשבת, הכניסה חופשית, והמשפחות נוהרות בהמוניהן.
“מה אני אגיד לך״, סיכם חסן הדייג, כשהשמש כבר התחילה לשקוע באופק, “הים הזה ראה הכל. מלכים, נביאים, מלחמות. היום הוא רואה אותנו, אנשים שבאים רק בשביל שקט ללב״.