ראשת עיריית בית שמש לשעבר עליזה בלוך ביקרה את המשפחה ואמרה לאחר מכן: "אין עוד הרבה ילדים בשכונה של משפחת נול שבחרו לשרת בצה"ל, אבל הוא עשה זאת בלב גאה ושמח. ברגעים הקשים והעצובים האלה יש לכולנו משימה - לתת למשפחה את התמיכה הגדולה שהיא זקוקה לה בשעה הזו. פשוט להיות שם ולתת להם את הנחמה שלה הם זקוקים".
אביו של שמואל ז"ל, בן 86, מוגבל בניידותו - אבל התעקש ללכת על רגליו ולצעוד בשיירת הזיכרון למען בנו שהחליט להתגייס לצה"ל. אמו, בת 60, הלכו לצדו. חילונים רבים וזרים שלא מכירים את המשפחה התאספו הבוקר ליד ביתם כדי לצעוד עמם ולזכור את שמואל ז"ל בשירת "אני מאמין".
אחותו גילה, אמרה בכאב דברי פרידה מרגשים בשם המשפחה: "היית עם אישיות כל כך גדולה, אבל עם לב עוד יותר גדול. ידעת מה אתה רוצה ואמרת את זה בלי פחד, בלי היסוס, אבל עם רוך ואמת בלב. מהיום הראשון שלך בעולם הזה, היית עבורנו מלאך. היה בך משהו כל כך מיוחד, כל כך עמוק. היית טהור, עם לב שאי אפשר לתאר. הבאת שמחה, תקווה, חיוך לכולנו. התמדת, עבדת קשה. היית הלב הפועם של המשפחה שלנו".
בהמשך דברי ההספד הכואבים היא אמרה: "האח הקטן שלי, אבל גם החבר הכי טוב שלי, הכי נאמן והכי אוהב. אהבת את העם שלך בכל ליבך ולא משנה כמה מסוכן זה היה, כמה קשה – ידעת שזה מה אתה צריך לעשות. זו הייתה הבחירה שלך ואי אפשר היה לשכנע אותך אחרת. אנחנו אוהבים אותך יותר ממה שמילים יכולות להכיל. תמיד הייתי גאה להיות אחותך ועכשיו אני גם גאה להיות הקול של המשפחה שלנו ולומר לך בקול ברור – היית ותישאר מלאך עבורנו, גיבור, נשמה טהורה. היית ותישאר אהבת חיינו. תנוח בשלום, משה שלנו. תכוון אותנו, שמור עלינו מלמעלה. אנחנו אוהבים אותך, משה, כל כך".
אל"מ אורי אמר בדברי הפרידה בשם צה"ל: "אני מדבר בשם חברו ומפקדיו של משה, שנבצר מהם להגיע היום, כי ממשיכים בפעולות בבית חאנון. משה נפל בקרב כגיבור ישראל. היית לוחם מסור, אך לא רק בשדה הקרב, היית לוחם של רוח וערכים. תמיד היית עם חיוך, תמיד מאיר פנים. גם ברגעים הקשים ביותר, כשבחוץ סערה – שמרת על שקט פנימי. היית לוחם מהטובים שלנו, גם על עקרונותיך עמדת בעוז – על החיבור לתורה ואהבת הארץ גם בשדה הקרב".