"רחצה בים או בבריכה חייבת להיעשות בהשגחת מציל, גם אם הים נראה שקט, כיוון שהן הים התיכון וודאי אגם הכנרת סובלים מרוחות וזרמים הגורמים לקושי גם לשחיינים טובים", הוא מסביר וממליץ על שורת המלצות בטיחותיות.
פרופ' להד מזהיר עוד כי ציפה על מזרוני ים מסוכנת, הן כיוון שיש נטייה להיסחף והן כיוון שהמשתמש בהם עלול לאבד כיוון ואף לסבול ממכת שמש. "הדבר בולט במיוחד בשעות אחר הצהריים בכנרת. אנשים שאינם יודעים לשחות, צריכים להימנע מכניסה לסירה פן יפלו ממנה, או לפחות להשתמש בעזרי ציפה טובים בעיקר בשימוש בסירות קטנות מתנפחות שיציבותן פחותה", הוא ממליץ, "הרחצה בלילה אומנם מהנה אבל מסוכנת הרבה יותר".
לדבריו, הסיכוי לאיבוד כיוון ושחייה בטעות לעומק הים גבוה יותר. "גם הסיכוי לקבלת עזרה קטן בהרבה כיוון שלא יהיה מי שיראה את הנסחף. ככלל אין להיכנס למים לשחייה בשעות החשכה", הוא מציין עוד.
עוד הוא ממליץ שלגבי ילדים, בעיקר אילו שעדיין אינם יודעים לשחות, חשוב שיהיו תחת השגחה כל הזמן. "שימוש בעזרי שחייה, מצופים וחליפות הצפה מקטינים את ההיפגעות", הוא מסביר, "חשוב שגם הילדים יבינו את משמעותם של צבעי הדגלים בחוף כסימני אזהרה ואת הסכנות הטמונות ברחצה בים ללא השגחה. חשוב שלא להשאיר ילדים קטנים על שפת הים או בבריכה ללא השגחה, אפילו לא לדקה אחת.
הוא מתריע עוד כי ילד שמסוגל לזחול, מסוגל להגיע למים והוא עלול לטבוע גם במים רדודים ביותר. "בבתים בהם יש בריכות שחייה יש לדאוג לגידור טוב שימנע מילדים לפחות עד גיל 10 להיכנס לבריכה ללא השגחה", הוא מבהיר, "חשוב ללמד את הילדים לשחות. גיל 5 הוא גיל מתאים לילד לרכוש מיומנויות שחייה".
במקביל, כאשר משתמשים בבריכות מתנפחות בחצר, גג הבית ועוד, או בעת השהות בפארקים, אתרי נופש חופי הים וכדומה, חשוב להקפיד תמיד לרוקנן מייד לאחר השימוש בהן.
הוא מסביר עוד כי לאחר ניקוי הפה מהפרשות, יש להתחיל בהחייאה גם אם כמות האוויר הנכנס קטנה יחסית. "רצוי להעשיר בחמצן. במקרה של החייאה מלאה יש להיזהר בשימוש בדפיברילטור כשהסביבה רטובה", הוא מציין.