אביו, שמואל מנחם, הוא פדוי שבי ממלחמת יום הכיפורים. הוא נפצע במלחמת יום כיפור ונפל בשבי המצרי אבל רק אחרי 25 שנים הוכר כנכה צה"ל והחל לקבל עזרה. רק בתהליך השיקום יצא מבית הוריו, התחתן ונולדו לו בן ובת.
מאז ה־7 באוקטובר היה כמעט ברציפות בעזה. הכיר את השטח, את הסמטאות, את הסכנות ולא פחד. לפני זמן מה קיבל גימלים, ויכול היה לנצלם כדי לנוח עוד, אבל התעקש לחזור לגדוד, לחברים. לא הסכים לוותר. הוא היה שם בשבילם, תמיד. שוהם היה אמור להשתחרר בנובמבר, אך שירותו הוארך עד מרץ. הוא לא התלונן. הוא היה שם, כי רצה להיות שם.
באוגוסט הקרוב היה אמור לחגוג 22. בני משפחתו וחבריו אומרים בכאב: "תמיד אמרנו שזה מדהים ששמוליק, אחרי מה שעבר בשבי, זוכה לראות את שוהם חווה שירות משמעותי, תיקון. לא שיערנו שככה זה ייגמר".
התרעות פיקוד העורף