"ההערכה היא כי רק ל-10% מהדירות הטעונות חיזוק ניתן אישור לתוכניות התחדשות עירונית", ציין אנגלמן לנוכח האיטיות הרבה בהתקדמות פרויקטים של התחדשות עירונית במדינה. "זוהי הרמת דגל נוספת וקריטית לממשלה, המחויבת לגבש תוכניות מעשיות לחיזוק המבנים ולא לחכות למצב החירום הבא, שתוצאותיו עלולות להיות חמורות פי כמה". מהביקורת עולה כי 45 רשויות מקומיות לא התקינו חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים.
מבקר המדינה ציין כי כבר בביקורת הקודמת שהתקיימה לפני כשלוש שנים הוא התריע על היעדר מעורבות של השלטון המרכזי בקידום הטיפול במבנים מסוכנים. "משרדי הפנים והשיכון לא נקטו פעולות לקידום הטיפול במבני מסוכנים מצד הרשויות המקומיות, ולא טיפלו בהשפעות הכלכליות והחברתיות שיש לדבר", הוא התריע. "זאת ועוד, לא נמצאו משקי עבודה שוטפים בין הרשויות המקומיות למשרדי הממשלה או גורמי השלטון המרכזי לגבי הטיפול במבנים מסוכנים".
מהביקורת הנוכחית עולה כי בשלוש השנים האחרונות ניתן אישור לתוכניות התחדשות עירונית רק לגבי כ-10% מהדירות הטעונות חיזוק, בהתאם לתקן המחייב לעמידות בפני רעידות אדמה. בביקורת הקודמת עלה כי עובדים העוסקים בטיפול במבנים מסוכנים בעיריות באר שבע, בת ים וקריית ים לא עברו הכשרה בנושא מבנים מסוכנים.
נכון לסוף שנת 2024, עיריית באר שבע הכריזה על 21 מבנים מסוכנים, עיריית בת ים הכריזה על 916 מבנים מסוכנים ועיריית קריית ים לא הכריזה על מבנה מסוכן בתחומה.
בביקורת הקודמת נמצא כי משרד השיכון לא פעל לעריכת מיפוי ארצי של מבנים עם סכנות בטיחותיות, לרבות מבנים מסוכנים, ולא גיבש תוכנית לטיפול במבנים אלה. בביקורת המעקב הנוכחית נמצא לטענת מחברי הדוח כי הליקוי לא תוקן, כאשר משרדי השיכון, הרווחה והפנים לא פעלו לגיבוש תוכנית סיוע ייעודית לבעלי מבנים מסוכנים ולפרסום נוהל בנושא לרשויות המקומיות.
"מדוח המעקב עולה תמונת מצב עגומה ולפיה למרות חומרת הליקויים שעלו בדוח הקודם, ואף על פי שמשרד ראש הממשלה זיהה כבר בשנת 2021 את הרִיק השורר בנושא, ולמרות הדיון בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת ובל המלחמה שגרמה לנזקים רבים למבנים, חלקם עד כדי צורך להורסם - לא התקדם הטיפול בנושא", התריע מבקר המדינה.
ליקויים בהיערכות לשרפות ברשויות המקומיות
מהביקורת עולה כי כ-28,500 שרפות בממוצע בשנה פרצו בשנים 2024-2020 בשטחים פתוחים (יער וחורש), מהן כ-50 שרפות חורש משמעותיות בממוצע בשנה. בשנת 2024 חל גידול כאשר פרצו כ-33,500 שרפות.
ביקורת המעקב נעשתה בשתי רשויות מקומיות שנבדקו בביקורת הקודמת - עיריית חיפה והמועצה המקומית זכרון יעקב, ונבדקו גם חלק מההיבטים במועצה האזורית מטה יהודה. בדיקות השלמה נעשו במשרד לביטחון לאומי, ברשות הארצית לכבאות והצלה, במשרד הפנים ובתאגידי המים מי כרמל ומעיינות העמקים.
"למרות החלטת הממשלה משנת 2022 לגבש תוכנית לאומית רב שנתית להתמודדות עם שרפות ולהרחיב את מקורו התקציב להקמת אזורי חיץ, מלבד אישור רשימת 20 אזורי סיכון (מתוך 583 אזורים) ותקצוב של תשעה אזורים מתוכה, המשרד לביטחון לאומי, שאמון על יישום החלטת הממשלה, לא פעל לגיבוש תוכנית לאומית רב שנתית, לקביעת סדרי עדיפויות ביצוע ולהרחבת התקציב", התריע אנגלמן.
עוד נטען בביקורת המעקב כי בניגוד להנחיות רשות הכבאות, עיריית חיפה לא הכינה תוכנית הגנה לשתי שכונות בסיכון גבוה: נווה שאנן וקריית שפרינצק. עוד נטען כי העירייה לא הכינה תוכנית הגנה ל-23 שכונות נוספות, שצוינו בתוכנית האב לאזורי חיץ של העירייה.
מבקר המדינה הזכיר כי בביקורת הקודמת עלה כי המועצה האזורית מטה יהודה לא ביצעה את הנחיות רשות הכבאות ואף לא פעלה מול היישובים בית מאיר ונטף, על מנת לוודא שהם מבצעים את ההנחיות, בין היתר, להכשרת אזורי חיץ ולהכנת תוכנית הגנה מפני שרפות, וכן לא הקצתה להם תקציב לשם ביצוען.
"הליקוי תוקן במידה מועטה", קבע מבקר המדינה בדוח המעקב - "בשנים 2024-2022 המועצה האזורית מטה יהודה הקצתה ליישובי המועצה, ובהם בית מאיר ונטף, תקציבים בסך של כשלושה מיליון שקל לצורך היערכות לשרפות. עם זאת, המועצה מסרה שהיא לא עוקבת אחר פעולות הוועדים המקומיים ביישובים בית מאיר ונטף ליישום הנחיות רשות הכבאות בשטח, ואין בידה תיעוד לגבי פעולותיהם למניעת שרפות, להכנת תוכנית הגנה מפני שרפות, או לגבי פעולותיהם להכשרת אזורי חיץ, מלבד הפעולות שתוקצבו על ידה", קבע מבקר המדינה.
מבקר המדינה קבע בסיכום דוח המעקב כי לנוכח החשיבות הרבה של הכשרת אזורי חיץ להאטת קצב התקדמות חזית האש, לפינוי תושבים מבתיהם לצמצום סכנת הפגיעה ברכוש ולהצלת חיי אדם - על המשרד לביטחון לאומי, רשות הכבאות, עיריית חיפה והמועצה המקומית זכרון יעקב לתת את הדעת על חשיבות הנושא ולפעול להכשרת אזורי החיץ בחיה ובזכרון יעקב בהקדם. "על המשרד לביטחון לאומי ומשרד הפנים לפעול במשותף להסדרת תקנות להגנה על יישובים מפני שרפות, שהן תקנות מצילות חיים", המליץ אנגלמן בסיכום הדוח הנוקב.
לפעול בנחישות נגד תופעות אלימות בין בני זוג
"כ-10% בלבד מהאסירים שריצו מאסר בגין עבירות אלימות במשפחה השתלבו לאחר שחרורם בתוכניות שיקום", צוין בדוח הביקורת - "על משרד הרווחה לקדם חשיבה משותפת עם כלל גורמי הטיפול ואכיפת החוק הנוגעים בדבר - המשרד לביטחון לאומי, שירות בתי הסוהר והרשות לשיקום האסיר - בכל הנוגע לאופנים שבהם יינתן מענה הולם למסוכנותם הגבוהה של אסירים המרצים מאסר בגין עבירות אלימות במשפחה".
ליקויים בטיפול באוכלוסיות מיוחדות בעת חירום
"כאשר 70% מהאוכלוסיות המיוחדות לא מקבלים מענה מהרשויות המקומיות במהלך המלחמה, וכאשר 69% אינם יודעים היכן המרחבים המוגנים שיוכלו להתפנות אליהם - הדבר דורש מאותן רשויות לבצע בדק בית יסודי, בד בבד עם מעורבות של משרד הפנים. במיוחד ברגעים קשים מוטלת עלינו חובה מוגברת לעמוד לצד האוכלוסיות המיוחדות", התריע מבקר המדינה בדוח הביקורת על טיפול הרשויות המקומיות (שלא פונו) באוכלוסיות מיוחדות בשעת חירום.
"לרשויות המקומיות תפקיד מרכזי בכל הקשור לטיפול בתושבי במצבי חירום, וזאת בשל היותן הגורם השלטוני המקיים ממשק ישיר עם האוכלוסייה שבתחום שיפוטן", קבע אנגלמן. "על הרשויות המקומיות, המספקות את צורכי התושבים בעת רגיעה, להמשיך לספק את צורכיהן גם בזמני חירום ואף למלא משימות נוספות הנדרשות לנוכח מצב החירום. מדובר בין היתר באספקת שירותים בסיסיים, בטיפול באוכלוסיות נזקקות, בהעברת מידע לציבור, בהסברה ודוברות וכן בהיערכות לפינוי אוכלוסייה למרכזי פינוי".
משיתוף הציבור שנעשה במדגם ארצי לא מייצג של 111 רשויות מקומיות, אשר לא עסק באופן ספציפי ברשויות המקומיות שנבדקו, עלה כי רובם המכריע של החולים עם צרכים רפואיים מיוחדים (96%) שדיווחו כי הם משתמשים במכשור רפואי חשמלי לא ידעו היכן נמצא מקום לשירות הטענה במקרה של הפסקת חשמל ממושכת. עוד עלה מהמדגם הארצי כי 69% מהמשיבים השיבו שהם אינם יודעים לאן יהיה עליהם להתפנות אם יוחלט על פינוי למרחבים מוגנים בשטח היישוב.
מבקר המדינה קבע כי על משרד הפנים, כמאסדר של הרשויות המקומיות ובשיתוף משרד הרווחה, להנחות את הרשויות המקומיות בנוגע למקורות המידע, שבאמצעותם יקימו ויעדכנו את האוכלוסיות המיוחדות בתחום שיפוטן בעת שגרה ובשעת חירום, באופן שניתן יהיה להפיק את המידע המלא והעדכני ביותר. "על הרשויות המקומיות להגביר את מאמציהן ליציר קשר יזום עם האוכלוסיות המיוחדות ולמתן מענה על צורכיהן בשעת חירום", המליץ עוד מבקר המדינה בסיכום הדוח.
זמני המתנה ממושכים לפסיכולוג חינוכי
"מלחמת חרבות ברזל ממחישה את חשיבות השירות הפסיכולוגי-חינוכי, בפרט בעת חירום. העובדה כי למעלה מ- 61 אחוזים מההורים לילדים עם קשיים כלל לא פנו לקבלת שירות - רובם כי פשוט לא הכירו - מחייבת את הרשויות המקומיות להגביר את הפצת המידע לציבור ואת השירות החשוב הזה", כתב מבקר המדינה.
"משרד החינוך קבע את התקינה של השירות הפסיכולוגי-חינוכי לפני 35 שנה, והיא עומדת על פסיכולוג אחד ל-1,000 תלמידים בכיתות ב'-י"ב. כתוצאה מכך זמן ההמתנה - 55 ימים בממוצע למפגש ראשוני - בלתי מתקבל על הדעת. על משרד החינוך להתאים את היקפי כוח האדם המועסקים בשפ"חים לצרכים העולים מהשטח, לקבוע סטנדרטים לסביבה הפיזית והדיגיטלית שבה פועלים הפסיכולוגים החינוכיים, תוך שימת דגש מיוחד על פיתוח מערכות מידע מסונכרנות ומתואמות שיאפשרו לקבל תמונת מצב אמינה על מצב השירות בארץ".
מהביקורת עלה כי חל גידול חד של 43% במספר הטיפולים שערכו פסיכולוגים חינוכיים של משרד החינוך לתלמידים בסיכון אובדני בין שנת מגפת הקורונה (2020) לבין שנת היציאה ההדרגתית מהמגפה (2021). "בשנים אלו חלה בד בבד עלייה של כ-10% במספר הערכות הסיכון לאובדנות שבוצעו לתלמידים, ועלייה של כ-122% במספר ההתערבויות המערכתיות של פסיכולוגים חינוכיים לגבי תלמידים עם מצוקה אובדנית", צוין עוד בדוח הביקורת.
מבקר המדינה גם התריע בביקורת כי שיעור התלמידים כיתות ז'-י"ב שחוו סימפטומים פסיכוסומטיים לפחות פעם אחת ביום וכמעט מדי יום ביומו בין אוקטובר 2023 לינואר 2024 - עמד על כ-53%. עוד עולה מהנתונים הקשים בדוח כי שיעור ההורים לבני שלוש עד 18 שדיווחו על קשיים רגשיים אצל אחד מילדיהם, כפי שעלה בסקר הורים שהפיץ משרד מבקר המדינה, עמד על כ-72%.
מדובר בהורים שאצל אחד מילדיהם התעוררו קשיים רגשיים, חברתיים, או לימודיים במהלך חמש השנים שקדמו לאוגוסט-ספטמבר 2023. בדוח נמתחת ביקורת קשה על זמני ההמתנה הממושכים יחסית לקבלת מענה בשירות הפסיכולוגי ברשויות המקומיות. משרת פסיכולוג אחת מוקצית לכאלף תלמידים בכיתות ב'-י"ב בחינוך הרגיל, על פי מפתח התקינה של משרד החינוך, בגילאי גן-כיתה א' בחינוך הרגיל התקינה עומדת על 1 ל-500.
משך ההמתנה הממוצע לקבלת שירות ראשוני בשפ"חים עמד על כ-54.6 ימים. זאת, לעומת כ-89.7 ימים בקופות החולים וכ-36.7 ימים אצל מטפל פרטי. "השוק הפרטי מאפשר קבלת טיפול בתוך פרקי זמן כמעט מיידיים (בקרב כ-49% מההורים למטפלים הפרטיים - עד עשרה ימים וכ-76% מההורים קיבלו את השירות בתוך חודש)", צוין עוד בדוח הביקורת.
מבקר המדינה קבע כי על משרד החינוך להתאים את היקפי כוח האדם המועסקים בשפ"חים לצרכים העולים מהשטח, לקבוע סטנדרטים לסביבה הפיזית והדיגיטלית שבה פועלים הפסיכולוגים החינוכיים, תוך מתן דגש לפיתוח מערכות מידע מסונכרנות ומתואמות, שאפשר לקבל תמונת מצב אמינה על מצב השירות בארץ. עוד מומלץ בסיכום הדוח כי על משרד החינוך והרשויות המקומיות להגביר את אבטחת המידע הרגיש על המטופלים, השמור במערכות המידע של השפ"חים.
"על הרשויות המקומיות לפעול על פי החוק לעניין גיוס כוח האדם לשפ"חים, תוך הקפדה על קבלת אישור מהמשטרה, כי אין מניעה להעסקת המועמדים לפי החוק להעסקת למניעת הסקת עברייני מין, כתנאי להתמודדותם במרכזי כוח האדם למשרד פסיכולוגי חינוכי, לקדם את ההכרה בשפ"חים שאינם מוכרים להתמחות בפסיכולוגיה חינוכית כמוסדות המוכרים להתמחות, או אפשר להם לפעול במסגרת חלופות ההכרה, ולמצב את השפ"ח כגורם המרכזי בקידום רווחתם ובריאותם של התלמידים ברשות המקומית", סיכם אנגלמן את הדוח הנוקב.
התרעות פיקוד העורף