מהדוח עולה כי בעיר ערד, כמו גם בקריית מוצקין ובקריית גת, רק כמחצית מהמשרות הייעודיות לעובדים סוציאליים לטיפול בבני נוער בסיכון מאוישות בפועל. בנוסף, נמצא כי בערד – כמו ברוב הרשויות שנבדקו – כמעט ולא מופעלים מענים קהילתיים של משרד הרווחה. לפי הנתונים, בכל מחוז הדרום לא פעלה אף לא מסגרת מפת"ן אחת (מענים אינטנסיביים לנוער מנותק). גם ברמה הארצית נרשמה ירידה דרמטית של 52% במספר המשתתפים במסגרות מפת"ן ומית"ר בשנים 2016–2023.
פערים בטיפול באוכלוסיות מגוונות
הביקורת מצביעה על פערים משמעותיים בטיפול בבני נוער בסיכון מקרב אוכלוסיות מגוונות, ובפרט בערים וביישובים שנבדקו. כך למשל, בערד – אף שכ-60% מהילדים ובני הנוער בעיר משתייכים לקהילת גור החרדית – אין כל מענה מותאם לאוכלוסייה החרדית.
העירייה לא הגישה בקשות תקציב למשרד הרווחה עבור טיפול בנוער חרדי, אינה מפעילה תוכניות מניעה או איתור, ופועלת רק במקרים חריגים במיוחד. המשמעות: כ-4,500 ילדים ובני נוער חרדים בעיר נותרו ללא מענה. בנוגע לנוער להט"בי בסיכון, בעיריית ערד לא בוצעה כל פעילות לבחינת צרכים של בני נוער להט"ב, ולא הופעלו עו"סים ייעודיים לנושא.
מבקר המדינה התריע כי על אף הדיווחים על עלייה ברמת המתח, על חרדות שמקורן בחשיפה לתכנים קשים ברשת בעקבות מלחמת חרבות ברזל, "מערכת שירותי הרווחה לא מבטיחה שמירה על הרצף הטיפולי בנוגע לאוכלוסיית הסיכון בעת חירום".
בנוסף, המבקר קבע כי על הרשויות המקומיות להקפיד על תכלול פעולות לאיתור נוער בסיכון, למניעת התנהגויות סיכון באוכלוסייה זו ולטיפול בה במנעד ההיבטים הרלוונטיים ועל קיום דיונים עיתיים בנושא תוך סנכרון ותיאום עם גורמי הטיפול. "לא ניתן להסכין למצב שבו רבים מבני הנוער הנמצאים על רצף הסיכון - וברשויות מקומיות מסוימות אף רובם - אינם מוכרים כלל לרשויות המקומיות" ציין המבקר.
התרעות פיקוד העורף