זה היה רגע שכולם חיכו לו. כששאלו בוועידת גלובס, את צביקה ברוט, ראש עיריית בת ים, על האיחוד הכושל עם תל אביב, הוא לא התחמק, אלא החזיר מלחמה. "אם בעתיד תל אביב תרצה להתאחד עם בת ים, נשקול את זה בחיוב", הוא אמר בצחוק, והפך את הנרטיב הישן על ראשו. העיר שפעם נחשבה ל"אחות הענייה" של תל אביב, זו שהממשלה רצתה למזג איתה כדי לחלץ אותה ממצוקה כלכלית, מתנהגת היום כמו שחקן ששווה לחזר אחריו.
ברוט בוועידה הדגיש כי בת ים לא יכולה לשאת על כתפיה את פתרון מצוקת הדיור הארצית: “בת ים צריכה להגיע ל-270 אלף תושבים עד 2040, אבל קצב הגדילה חייב להיות מתון ולהתכתב עם הכלכלה העירונית. כל עוד המדינה לא מספקת לנו מספיק תשתיות – לא אתן כתף לבנייה מסיבית. אני דואג לבת ים, לא לסטטיסטיקות של הממשלה”.
לפני שנים כאשר בת ים היתה במצוקה כלכלית, ניסו בממשלה לעשות איחוד רשויות, כאשר עיריית תל אביב יפו היתה, צריכה לקחת תחת חסותה את בת ים. בשנת 2021 בוטלה התוכנית הממשלתית לאיחוד בת ים ותל אביב, לאחר שמשרד הפנים קבע כי בת ים מצליחה לעמוד בתוכנית ההבראה הכלכלית. “זהו יום חג לבת ים”, אמר אז ברוט. “הוכחנו יציבות ועצמאות כלכלית”.
אבל מה חושבים על כך התושבים עצמם? יצאנו לרחובות בת ים לגלות, ומצאנו עיר מפוצלת בין כמיהה לגדולה לבין חשש מפני אובדן זהות. כפי שכתב ברי סחרוף בשירו 'כמה יוסי': "ורחוק רחוק בצפון, הדבר האמיתי בעיר הגדולה בשישי שבת מחפשים עניינים...".
הילה, תושבת בת ים , דווקא תומכת ברעיון: ״האיחוד עם תל אביב יכול לפתוח הזדמנויות חדשות לתושבי בת ים, זו עיר שחיה בצילה של תל אביב כבר שנים ארוכות, אז למה לא ליהנות גם מהיתרונות שלה?״.
אבי חזן, בת ימי בנשמה, גם מאמין שזה הצעד הנכון: ״למרות שזה כבר לא ככה, כשאנשים שומעים בת ים, חלק מהם מעקמים את הפרצוף, יש לה את התדמית הישנה עדיין, אז אולי דבר כזה יכול לשנות מעט ונגיד שאנחנו גרים בתל אביב, תמיד זה היה חלום שלי, אבל לא היה לי כסף להגשים אותו".
לעומתם, דניס, שגרה בבת ים עוד משנות השבעים, מתנגדת בנחרצות לדבר: ״שנים יצא שם רע לבת ים וסוף סוף היא עומדת על הרגליים לבד. אנחנו לא צריכים את תל אביב, שלא יבלעו אותנו וימחקו את הזהות המקומית שלנו״.
התרעות פיקוד העורף