חלק מהמפונים מביעים תסכול רב מחוסר המענה שהם מקבלים מהרשויות המוסמכות. "הם מדברים בצורה שאתה לא יכול להבין שום דבר, במין אמירות שאתה רק רוצה להשתולל מהן", מתאר וינר, מפונה מרמת גן.
מפונים מתלוננים על התנהלות בעייתית של מס רכוש. על פי עדותו של וינר, גורמי מס רכוש הציעו פתרונות בלתי הגיוניים לנפגעי הטילים "כמו תתקנו את הדלת בכניסה ותיכנסו לבית בלי תריסים ובלי חלונות. הם ככה מסבירים. כן, תסגור את הדלת, תשים ניילונים על החלונות והתריסים ותוכל להתכנס".
וינר מתאר תהליך מתיש של בירוקרטיה: "אני ביליתי פה במלונות וניסיתי לתפוס את מס רכוש, שבועיים לקח להם לא לענות לי", כאשר סוף כל סוף הגיע שמאי לבדוק את נזקי הדירה, התברר כי האומדן שקיבל היה שגוי: "הסתבר לי שהאחד ועוד אחד ועוד אחד זה לא מה שהוא נתן לי, זה הרבה פחות".
המפונים נדרשים להגיש בקשות חריגים כדי להישאר במלונות מעבר לתאריך שנקבע, אך גם כאן התהליך איטי ולא יעיל. "אני צריך להגיש חוזה למס רכוש, לקבל מהם תשובה, שעד עכשיו לא קיבלתי תשובה על הבקשה חריגה להישאר", מתאר וינר את אי הוודאות.
עוד מעלים המפונים ביקורת על חוסר ההכנה המערכתית: "במדינת ישראל כל מי שנושא תפקיד בכיר צריך להבין שישראל היא לא גן עדן. יש מלחמות, יש מגפות, ובקרוב תהיה רעידת אדמה ויום אחד יהיה פה עוד מטח טילים גדול... צריכים להיערך מראש", מדגישה מפונה אחרת. במקביל היא מדגישה כי הבעיה אינה ברוע לב אלא בחוסר ארגון: "אני לא מאשימה אותם, הם לא אנשים רעים. אבל הם אנשים לא מסודרים, עם מעט כוח אדם".
לקראת סוף החודש המפונים נשארים עם אי ודאות מוחלטת לגבי עתידם, כאשר אין להם בית לחזור אליו ואין בידיהם חלופת דיור זמינה.