בן זוגה, גדי מוזס, נשא דברים קורעי לב מעל קברה: “בוביק היקרה שלי! כל עולמנו נכרת באבחת שבעה באוקטובר אחד. זוגיות אוהבת, משפחה חמה, ילדים ונכדים. עלה הכורת על ביתנו והוא נחרב! לא רק משפחתנו הוכתה שוק על ירך, כל חברתנו, קהילת ניר עוז, התפרקה, וחברים רבים מתוכה קבורים כאן לצידך. חברים רבים באו ללוות אותך בדרכך האחרונה להיקבר כאן באדמת ניר עוז שכה אהבת. חברים מכל מעגל חייך וחיינו”.
עוד הוסיף מוזס: “נושא שחרור חטופינו כולם לא מניח לי בהקשר הכללי של שיקומי האישי, ואהיה מעורב בכל עשייה הקשורה לשחרורם. מבטיח לך שאעשה ככל שביכולתי כדי שביתנו, ניר עוז, ישוב ויפרח, ויהיה מקור גאווה ואור לכולם. פה חיים אנשים ערכיים, תאבי חיים, שזוכרים את מה שעוללו לנו, ויעשו הכל לחזור ולהיות שפויים”.
"ארבעים ותשעה ימים ששכבתי בגיהנום של עזה וכל מה שהייתי מסוגלת לחשוב עליו זה אם מצאו אותך או חטפו אותך, אם ליוו אותך בדרכך האחרונה או לא, אם ליאור והמשפחה יודעים מה קרה לך או שאני זו שאצטרך לספר… וזה הדבר הראשון ששאלתי את יוני כשנפגשנו, בשקט באוזן, כי פחדתי מהתשובה. אני מבקשת ממך סליחה מעומק ליבי שלא הצלחתי לעזור לך, להציל אותך, לשמור אותך איתנו, בחיים. אבל אני יודעת, שאם היית יכולה לדבר באותם רגעים היית אומרת לי ללכת לשמור על הבנות, וכך עשיתי”.
בהמשך דבריה, התייחסה גם לאביה ולמשפחה שנותרה: “אמא, יש נקודות של אור בתוך החושך הגדול הזה – גדי חזר אלינו, לפני חצי שנה בדיוק, בריא ושלם, ועכשיו שנינו זוכים להיפרד ממך, כאן בבית. ואבא, הוא שומר עלינו מאוחדים, לא מוותר לנו, בשישי, בחגים, גם כשממש קשה וכואב. אמא, נולדה לך נכדה לפני חמישה וחצי חודשים. שלא תזכה להכירך, קוראים לה ים. היא דומה לי מאוד".
"בטח את היית ממש מטורפת עליה, מתמוגגת מכל חיוך וצחוק. כמה הייתי רוצה שגם היא תקרא לך סבתא אפרת כמו כל שאר הנכדים והנכדות שהיו כל עולמך. תהיי בטוחה שהיא תשמע עליך, תראה תמונות ותדע מי היית בשבילנו”.
"אני רואה את העיניים שלך מסתכלות לשמיים הפרוסים מעל, ומנסה לדמיין מה עבר לך בראש ואיך לא הייתי שם כדי להגן עלייך ברגעייך האחרונים. בסוף אוקטובר 2023, לאחר שהצבא הודיע לנו שמצאו אותך, לא הייתי מוכנה לקבור אותך. לא הייתי מסוגלת לעמוד במחשבה הזו. הלב שלי הפסיק לפעום והתחיל לדפוק בפעימות שונות, ריקות וחסרות.
"לקח לי זמן עד שהצלחתי לגייס את הכוחות, ולעשות זאת בלי דורון ובלי גדי. ההלוויה שלך הייתה מכובדת, והגיעו כל כך הרבה אנשים לחלוק לך כבוד אחרון. אסופה של משפחה, חברים ומכרים שאהבו אותך לכל אורך חייך, ולעד יזכרו את פנייך המאירות והזורחות, את טוב הלב והענווה".
"עדי, רוית, אופיר ושאר המשפחה ברבדים החליטו לבנות לך חלקת קבר שיכולה להתאים רק לך – ירוקה, פרחונית וצומחת, חלקת גן עדן. ועכשיו אמא, חצי שנה לאחר שגדי חזר אלינו, אנחנו מחזירים אותך הביתה. לא בדרך שחלמנו, קיווינו או ייחלנו. אבל זו הדרך היחידה”.