לא מדובר רק בברים. גם בתי הקפה, מעדניות התבלינים והמאפיות הוותיקות שומרות על קצב איטי יחסית בימים ראשון עד רביעי. "פעם כשהייתי מגיעה בשעות הבוקר באמצע השבוע בקושי הייתי מוצאת חניה או שולחן", אמרה ציפי, תושבת יפו. "היום אני מוצאת מקום ישיבה תוך שנייה. זה מוזר, במיוחד באוגוסט".
השוק שימש בעבר מענה לקהילה היהודית הסלוניקאית, שסחרה ביפו עד פרוץ המרד הערבי. בהמשך הצטרפו אליו גם יהודים מבולגריה, טורקיה ופרס, שהוסיפו לו צבעים, ריחות וטעמים שלא נמצאים בשום מקום אחר בארץ.
"אנחנו יושבים פה, נהנים מהשקט - אבל באמת שלא ברור לאן נעלמו האנשים", אמרה שירי, שיצאה לסיור קולינרי עם חברה. "אולי זה בגלל שאין הרבה תיירים עכשיו, אולי החום… אבל לוינסקי באמצע שבוע נראה כאילו מישהו עצר לו את הזמן".