גם בעלי העסקים בקניון עין התכלת סיפרו על שפל קשה. אחד מהם, שבחר להישאר בעילום שם, סיפר: "תיירות מאז הקורונה לא נמצאת בכלל. המלחמה לקחה גם את התיירים שעוד באו. מאז המלחמה אנחנו מרגישים נטושים. שר התיירות לא הגיע לכאן פעם אחת והתעניין. אין בכלל תיירים מחו"ל, בנוסף - אנחנו לא מקבלים עזרה לעסקים".
עוד אמר: "התפוסה במלונות האזור עומדת כיום על כ-80% בממוצע, אם כי קשה להשוות לשנה שעברה מאחר והרבעון הראשון של השנה הקודמת היה עדיין עם מפונים. למרות האתגרים, התיירות באזור מפגינה יציבות ועמידות. מלבד ימים בודדים במהלך הלחימה, שבהם הורגשה ירידה בתפוסות - אנחנו מרגישים ביקוש יציב וגבוה לאזור ים המלח".
הוא הוסיף: "התפוסות הגבוהות באזור נובעות גם ממזג האוויר הנוח כמעט בכל ימות השנה, מה שהופך את ים המלח ליעד אטרקטיבי לא רק ביולי-אוגוסט ובחגים. התיירות הנכנסת אומנם טרם חזרה למלוא עוזה, בעיקר בשל היעדרותם של התיירים הרוסים שהיוו מסה קריטית בעבר - גם בשל המצב הביטחוני בישראל וגם בשל המלחמה ברוסיה עצמה. אך מנגד, קיים ביקוש גבוה יותר בתיירות הפנים".
עוד אמר גלזר: "המלונות מארחים קבוצות מגוונות - מכנסים, פסטיבלים והפקות שונות, לצד הנופשים הבודדים - והאיזון החיובי נשמר. השנה הרגישה אחרת, מאחר שהיו חודשים שהצפון היה סגור לנופשים והאופציות היו ים המלח ואילת - זה תרם לביקוש המוגבר באזור".
בין שמדובר בקריאות מצוקה של תושבים ובין שמדובר בתקווה לפיתוח עתידי - נראה שים המלח עומד בצומת דרכים. עתידו התיירותי של האזור תלוי, בין היתר, ביציבות ביטחונית, במדיניות ממשלתית פעילה ובעידוד התיירות הנכנסת, שחסרה כל כך לנוף המקומי.