התפשטות מדאיגה של נגיף הפוליו: משרד הבריאות הודיע היום (חמישי) כי לצד גילוי דגימות חיוביות של נגיף הפוליו בשפכים במחוז ירושלים, אותרו לאחרונה ממצאים חיוביים גם באתרים מרכזיים נוספים בארץ, בהם בני ברק, רמלה, לוד ואתר טיהור השפכים השפד"ן, המשרת את גוש דן. מדובר באינדיקציה ברורה לכך שהנגיף נמצא בתנועה פעילה בין קהילות ברחבי הארץ, ולא מוגבל עוד לאזור ירושלים כפי שדווח בתחילת ההתפרצות.
העדכון מגיע על רקע המקרה החמור שאירע בחודש דצמבר 2024, אז אובחן נער בן 17 כחולה פוליו לאחר שהתלונן על חולשה בגפיים. הוא אובחן כסובל משיתוק רפה חד – אחד הסיבוכים הקשים ביותר של הנגיף. מדובר במקרה ראשון של שיתוק פוליו בישראל מזה שנים רבות, והמערכת הרפואית עוקבת בדאגה אחר סימני התפשטות נוספים.
בהנחיה שפרסם היום משרד הבריאות לרופאים המחוזיים, לקופות החולים ולבתי החולים נקבע כי האסטרטגיה הלאומית להתמודדות עם המצב מתמקדת בשלושה צירים מרכזיים: השלמת חיסונים וסגירת פערי חיסון באוכלוסייה, ניטור קליני קפדני לזיהוי מוקדם של מקרים חשודים, והמשך ניטור סביבתי נרחב, בעיקר באמצעות דיגום ביוב באזורים נבחרים ברחבי הארץ.
לצד זאת, קורא משרד הבריאות להורים לוודא שילדיהם מחוסנים כראוי נגד פוליו. ילדים ובוגרים שלא חוסנו בעבר או שהסטטוס החיסוני שלהם אינו ברור, מתבקשים לפנות לטיפות החלב או לשירותי בריאות התלמיד לצורך השלמת החיסונים. ניתן לבדוק את סטטוס החיסונים גם באמצעות האתר האישי הממשלתי, בו מופיע פנקס החיסונים הדיגיטלי.
הנגיף מועבר בעיקר דרך מגע עם צואה נגועה או מזון ומים מזוהמים, ולכן רמת ההיגיינה חשובה, אך לא מהווה תחליף לחיסון. בישראל נוהגים לחסן את הילדים בשתי שיטות: החיסון המומת (IPV) הניתן בהזרקה, והחיסון המוחלש (OPV) הניתן בטיפות דרך הפה. חיסון זה, שהיה עד לא מזמן חלק בלתי נפרד מהשגרה בטיפות חלב, הוכיח עצמו ככלי מרכזי במיגור הנגיף במדינות רבות.
במשרד הבריאות מציינים כי למרות שהמחלה כמעט ונעלמה ממדינות המערב, היא לא חוסלה לגמרי. בשל תנועת אוכלוסייה, תיירות ומקרים של סירוב לחסן, מתרחשים מדי שנה מקרים בודדים של התפרצות מחדש, לרוב במדינות עם פערי חיסון נרחבים. המקרה בישראל מעיד על הסכנה שבהתעלמות מהצורך להתחסן, גם כאשר נדמה שהמחלה כבר מאחורינו.
העובדה שדגימות הנגיף נמצאו גם בשפד"ן, מתקן טיהור הביוב המרכזי של גוש דן , מצביעה על סבירות גבוהה לכך שהנגיף מסתובב באוכלוסייה גם מבלי לגרום בהכרח למחלה קלינית, אך עדיין עלול לעבור הלאה ולאיים על אנשים פגיעים. מהלך הניטור הסביבתי, אותו מוביל משרד הבריאות בשיתוף עם רשויות המים והביוב, הפך לאחד הכלים המרכזיים לזיהוי מוקדם של התפשטות נגיפים.
התרעות פיקוד העורף