היינו שם בצהריים חופש גדול, מזג אוויר חם ועדיין, המתחם נראה לא מלא. המזרקה עדיין שם, החנויות עדיין מסודרות סביבה, אבל את קהל הקונים החליפו מטפלות עם עגלות, גמלאיות שמזמינות קפה קטן עם קרואסון, ומדי פעם גם עובד מחלל עבודה סמוך שמנצל את הפסקת הצהריים לאוויר.
“זה מרגיש כמו תפאורה של עיר אחרת”, מספרת טלי, בת 41, שמגיעה מדי פעם עם בתה. “הכול פה מזכיר לי את הילדות שלי, רק שאז זה היה שוקק. היום זה כמו קניון שנשכח בזמן”. ואכן, מי שיסתובב בין החנויות לא ימצא מותגי יוקרה אלא כמה מותגים מן השורה חנות בוטיק ותיקה לבגדי גברים, מספרה, מכון ציפורניים, וחנות בגדי ילדים תמהיל שלא מזכיר את קניוני מרכז תל אביב.
אחד מבעלי העסקים מודה שהמצב לא מזהיר: “אנחנו עושים מאמצים, היו כמה יוזמות שאפילו הצליחו קצת, אבל התחושה הכללית היא שהמתחם לא באמת התחדש. אם תשאיר את המבנה כמו שהוא, עם העיצוב של שנות ה–80, ובלי חשיבה שיווקית אמיתית אל תצפה לקסם”.
“מה שהיה פעם הכי נוצץ בתל אביב, נהיה היום מקום שמבוגרים באים אליו בעיקר מתוך הרגל”, אומר בעצב אחד מעובדי המקום. “הילדים שלהם כבר לא יגיעו לפה, הם בטיקטוק או בדיזנגוף סנטר. ואנחנו? תקועים בפלייליסט של שנות ה–90”. האם יש עוד תקווה לגן העיר? או שמא מדובר בפרק סגור שראוי לו להישאר נוסטלגיה נעימה בלבד? בינתיים, המזרקה עדיין זורמת, אבל כמעט אף אחד כבר לא עומד לידה.
התרעות פיקוד העורף