על סיפורה הטראגי של מנחת הפודקאסט, בו איבדה את עילי בעלה במשמרתו של בעלה, אמרה: "אני מבקשת סליחה כי הוא היה על הכיסא הזה, ועילי נהרג במשמרת שלו. זה מאוד כואב לי, וזה לעולם לא יפסיק לכאוב לי".
כאשר נשאלה הלוי על ידי מנחת הפודקאסט בנוגע לתחושותיה על ה-7 באוקטובר, ועל כך שבעלה הוא זה שעמד בראש הצבא באותו בוקר נוראי, ואמרה: "אני חושבת שטוב שזה היה הרצי, אני לא אירגע ולא אנוח עד שכולם יחזרו, אני לא יכולה לנשום".
על הביקורות שחטפה על כך שהיא הולכת עם צמידי החטופים, רק כדי להוכיח משהו: "אני נשארת עם הצמידים כי זה מה שאני רוצה, זה לא בשביל להראות. אחרי זה דיברו שאני ניסיתי להראות, אני פושט חשה כאב עצום וכל אדם היה מרגיש כך. זה כאב שבא עם אחריות, אני לא רוצה להוריד ותקפצו לי, ותגידו מה שאתם רוצים".
בנוסף, סיפרה הלוי במהלך הריאיון, על היכרותה המוקדמת עם בעלה – עוד מגיל עשר, כששניהם גדלו באותה קהילה בירושלים, והוא שימש כמדריך שלה בצופים. "הייתה לנו ילדות שמחה בציונות הדתית. שרו שירים, הלכו עם מכנסיים. כנראה שבנים היו יותר חזקים אז ואף אחד לא חשב שמשהו בזה לא בסדר. התחלנו לצאת כשהייתי בת 25", סיפרה.
בהמשך הריאיון היא תיארה רגע אחד קשה במיוחד, שבו הבינה באופן מוחלט את גודל האסון לאחר מתקפה חמאס ב-7 באוקטובר: "ב-10 באוקטובר פשוט התמוטטתי בבכי. ירד לי האסימון. לא ידעתי מה עם הרצי, ומה הוא יודע. זו הייתה בהלה גדולה".
התרעות פיקוד העורף