לדבריו, הסיבות לעלייה זו הן רבות ומגוונות, כמו למשל, בידוד חברתי, עלייה במפלס הלחץ והמתח, שיבוש השגרה, השגת תחושת השליטה באמצעות הפרעת האכילה וחשיפה מוגברת למסכים.
"כמות הפניות למרפאות להפרעות אכילה גבוהה מאוד וקיימות רשימות המתנה לכל המרפאות ומחלקות האשפוז ברחבי הארץ", מציין עוד לירון – "אחת הסיבות המרכזיות לכך קשורה לחשיפה המוגברת למסכים ולעולם הדיגיטלי בו אנחנו חיים גם בהווה, מה שמציב בפני מתבגרים וההורים שלהם אתגרים מורכבים, במיוחד בחופשת הקיץ".
הוא מסביר, כי ככל שזמן המסך של בני הנוער גובר, כך גם גדלה החשיפה שלה לייצוגי גוף שאינם מייצגים נאמנה את המציאות. "חשוב לציין כי ההפרעה מוכרת בקרב שני המינים, יחד עם זאת אצל נערות התופעה שכיחה הרבה יותר".
הוא מסביר כי "בעולם הדיגיטלי (טלוויזיה, קולנוע, טיקטוק וכדומה) יש מעט מתבגרות ונשים בעלות מבנה גוף רגיל, ממוצע, ובטח לא מבנה גוף מלא וגדול. מגישות החדשות, שחקניות ראשיות בסדרות וכוכבניות רשת יהיו כמעט בלי יוצא מן הכלל בעלות מבנה גוף רזה. באופן הזה צפייה מרובה במסכים מהווה סוג של שטיפת מוח שמקבעת בנפשם את המודל הפנימי שרזה הוא יפה ושכל מבנה גוף אחר הינו חריג ולא מתאים".
הוא מזכיר כי בגיל ההתבגרות נפשם של המתבגרים נמצאת גם כך בתקופה רגישה, תקופה בה המשימה ההתפתחותית המרכזית שלהם היא גיבוש האישיות, תקופה בה מתרחשים הרבה שינויים פנימיים וחיצוניים והם חווים חוסר יציבות רגשית ונפשית.
הוא מדגיש כי חשוב במיוחד לחדד את התפקיד של ההורים. "בגילאים הצעירים ובראשית גיל ההתבגרות בהחלט מומלץ לצמצם את זמן המסך של הילדים ולפקח על התכנים שנצפים. ככל שהילדים מתבגרים כדאי להתחיל לתווך להם את המסרים הסמויים שנמצאים בתוך התכנים הדיגיטליים", הוא ממליץ.
הוא ממליץ עוד, כי במידה ומתעורר ספק בנוגע להתפתחות של הפרעת אכילה ונדמה שמזהים סימנים מחשידים לקיומה (למשל: ספירת קלוריות, דיאטה נוקשה, שקילות מרובות, החבאת מזון, הכחשת רעב, התעמלות כפייתית, סירוב לאכול בחברת בני משפחה או חברים) חשוב לפנות לרופא המשפחה, או לאיש מקצוע שמתמחה בהפרעות אכילה ולקבל חוות דעת.
חלבונים מלאים ממזונות מהחי והצומח ( לדוגמא: בשרים כדוגמת עוף, הודו, דגים ו קטניות משולבות בדגנים). מזונות עתירי פחמימות מורכבות, למשל, דגנים מלאים התורמים לאספקת אנרגיה זמינה לפעילות גופנית ומוחית.
מזונות עתירי שומן מהצומח, כמו למשל, אבוקדו, טחינה, אגוזים וגרעינים למיניהם (ללא תוספת מלח). עוד היא ממליצה לשים לב לאכילת מזונות עתירי סידן : מהחי- מוצרי חלב ,סרדינים ומהצומח - טחינה משומשום מלא, אגוזים ,קטניות , ברוקולי וכרוב ירוק.
לדבריה, מזונות עתירי ברזל חשובים למניעת אנמיה בבני נוער ובאופן מיוחד לנערות עם קבלת המחזור החודשי: בשרים כדוגמת עוף או הודו, דגנים מלאים, קטניות ,ירקות עליים , ירוקים ואגוזים למיניהם.
עוד היא ממליצה לעודד בילוי פעיל של שעות הפנאי: יותר ללכת, חוגי ספורט אחה"צ. להפחית ככל האפשר טיגון. שיטות בישול עדיפות – אידוי, גריל, מחבת טפלון. חשוב עוד להקפיד לאכול ארוחת בוקר – ארוחת הבוקר "מעירה" את הגוף ועוזרת להתחיל את היום רעננים, מרוכזים ואנרגטיים.
דגשים להורים: שימו לב להתנהגות האכילה של המתבגרים (ארוחות משפחתיות הן זמן מצוין לכך). אם חלילה אתם מתרשמים/חושדים בבעיית אכילה. לדוגמא: הנער/נערה ממעטים לאכול/נמנעים מסוגים מסויימים של מאכלים וכו' וקיימת ירידה במשקל, חשוב לפנות ולקבל הערכה ויעוץ מקצועי, רפואי.
חשוב שההורים מגיל צעיר ישקפו לילדים את החזקות שלהם , להימנע מביקורת הרסנית שקשורה למראה הגוף . אם ההורים ישוחחו ויאמינו בכך שלכל ילד מבנה גוף משלו ושנועדנו להיות בדיוק כפי שאנחנו ויביעו התפעלות מהתכונות החיצוניות והפנימיות אז הילד יפנים קבלה עצמית ולא יטה להגדיר את עצמו לפי סטנדרטים חיצונים שמוכתבים מכל עבר .
שתיה: אם הרגלתם מילדות לשתות מים -זה נהדר. חזקו והזכירו את נזקי השתייה המתוקה עתירת הסוכר שתורמת למגפת ההשמנה ועלולה לתרום לתחלואה. הדגישו והתריעו מפני הסכנה בשתיית אלכוהול ומשקאות אנרגיה המכילים רמות גבוהות במיוחד של קפאין והיו עם אצבע על הדופק כדי לבדוק שנענים לכם.
במידה ובני נוער מאמצים תזונה צמחונית / טבעונית מומלץ להתייעץ עם דיאטנים מוסמכים ולבדוק שהתפריט היומי עונה על ההמלצות בגיל זה מבחינת חלבונים, ברזל, ויטמין B12 ועוד ולבצע בדיקות דם תקופתיות. המתבגרים מושפעים מחבריהם אך עדין ההורים מהווים דוגמא אישית לתזונה בריאה ופעילות גופני.
התרעות פיקוד העורף