לשיטתו של סרי יש שינויי ביחס לחטופים: "אנחנו מדינה אחרת. אני מספיק מבוגר כדי לזכור תקופות אחרות לגמרי. את השבויים ב־1973 אני זוכר. המדינה לא חזרה לשגרה עד שהשבויים שלנו במצרים ובסוריה לא חזרו. במשך השנים שבויי מלחמת לבנון וכמובן גלעד שליט".
עוד ציין כי "אין אמפתיה, אין חמלה, גם בקרב נבחרי ציבור, תראה את ההצהרות - 'הם שבויים ולא חטופים'. קהו החושים".
"אנחנו אשכרה מסכנים את המקום הזה", טען שנית והזהיר: "אני באמת מאמין שאם נמשיך עם הדבר הזה, חס ושלום, אנחנו נגיע לאיזו מסה קריטית, לנקודה שממנה אי אפשר יהיה לחזור ואנחנו מתקרבים. רואים את הסדקים על הקירות כבר, את היסודות כבר מתחילים לראות מתרופפים, ויום אחד נתעורר, נבין שהגענו למסה קריטית ונגלה שאנחנו שני עמים, אבל דה פקטו - לא שני עמים רק ברשתות חברתיות ובערוצי טלוויזיה - שני עמים".
לדבריו, "אם נהיה פה שני עמים, לא יהיה פה כלום, לא תהיה מדינת היהודים, ואני מעדכן את החברים שלנו שרוצים למצוא מקום אחר לגור בו - היום באוסטרליה לא בטוח ליהודים, בקנדה לא בטוח ליהודים. אין חור בעולם שאתה יכול להיות בו בסדר כיהודי".