כיכר רבין, שבעבר הייתה הלב הפועם של תל אביב, נראית היום כמו צל של עצמה. שלט שמכריז כי עבודות הרכבת הקלה יסתיימו בשנת 2025 כבר הפכו לבדיחה עצובה. הגדרות סוגרים חצי מהכיכר, והחצי השני כמעט נטוש. המקום שבו נערכו הפגנות ענק, עצרות בחירות, שבוע הספר וחגיגות יום העצמאות עומד כיום ריק ועצוב.
״פעם לא היה יום שלא הייתי מגיעה עם הילדים״ אומרת דפנה, תושבת העיר הוותיקה. “זה היה המקום להיפגש עם חברים אחר הצהריים, לשבת על הדשא או ליד הפסל או סתם בספסל. היום אין מה לחפש כאן. חבל שזה נעלם”. גם אלי, בעל עסק סמוך מתאר את השינוי בעצב: “הפאבים ממול מלאים, אנשים יושבים וצוחקים, אבל בכיכר עצמה? שומם. פעם היו מגיעים לכאן מאות בכל ערב, אפילו בלי סיבה מיוחדת. היום, מי רוצה לשבת מול גדרות?”.
הבריכה המפורסמת שבמרכז הכיכר, זו שאליה קפצו אוהדי מכבי תל אביב אחרי הזכייה ההיסטורית בגביע אירופה ב־1977, עומדת היום דוממת ומיותמת. “כשהיינו ילדים היינו באים לכאן כל הזמן”, מספרת חנה, תושבת ותיקה. “גם אם לא היה אירוע, תמיד הייתה תנועה, אנשים עם כלבים, ילדים משחקים, זוגות יושבים. היום בקושי כמה אנשים בודדים עוברים בדרך”.
ייתכן שיום אחד, כשהעבודות יסתיימו, תחזור כיכר רבין להיות מה שהייתה מרחב ציבורי שמזמין אליו אנשים מכל קצוות העיר. אבל בינתיים, עבור רבים מתושבי תל אביב, היא הפכה מסמל של חיים עירוניים שוקקים למעין תזכורת כואבת לעיר שנחנקת מבנייה. והתחושה העיקרית שחוזרת מכל מי שעדיין עובר שם: געגוע גדול למה שהיה כאן פעם.
התרעות פיקוד העורף