"הגעתי לתקרת הזכוכית"
אוטמזגין, 54, עבר כברת דרך עד שהחל לחלום על ניו יורק. בתיכון בכלל למד טכנאות שיניים ורצה להמשיך ברפואת שיניים, אך בסופו של דבר החל לעבוד במאפייה. בגיל 22 טס לפריז ולמד קונדיטוריה. אחרי שחזר ארצה עבד בחברה שמייצרת משפרי אפייה. במקביל, יחד עם בחור נוסף, היה מייצר בנהריה עוגות לבתי קפה. במאי 1998 פתח את הסניף הראשון שלו בקריית מוצקין. מחנות של 48 מ"ר הלך והתפתח הלאה. כיום רשת קונדיטוריית הבוטיק דודו אוטמזגין פטיסרי מונה 20 סניפים ברחבי הארץ, מנהריה ועד אשדוד, והאחרון נפתח השבוע בקניון עזריאלי חולון.
לדברי אוטמזגין, "כל אחד היה רוצה בסוף שיקנו אותו, שימקסם את מה שעשה. אחד מכר את חברת וויז, השני מוכר משהו אחר. לא ידעתי שזה יגיע לממדים האלה בסוף, אבל זה מאוד מחמיא שאנשים אוהבים את המותג שלך ומעריכים. זה סוג של ליטוף".
"כבר יש רעיונות לחנוכה"
את הסגנון שלו מגדיר אוטמזגין נגיש ויוקרתי. "כל אחד יכול לקנות את הקינוחים שלי, לכן זה נגיש. ואילו יוקרתי זה בנראוּת, באריזה. המוצרים מאוד אלגנטיים, מאוד אינסטגרמיים, מאוד מצטלמים", הוא הסביר, והבהיר ש"הנראות לא נבנתה בשביל האינסטגרם. הקינוחים הצטלמו טוב עוד לפני עידן האינסטגרם. המוצר צריך להיראות טוב. אם הוא לא ייראה טוב, לא יהיה לך חשק לטעום אותו, לצלם אותו. המוצר צריך לגרות אותך קודם כול בנראות. את מסתובבת ברחוב ורואה איזו עוגה שלא נראית טוב, אז לא תיכנסי לקונדיטוריה. אם תראי בוויטרינה עוגות שנראות וואו, תרצי לגעת בזה, לטעום".
בחזרה לארצות הברית: בסניף הראשון בניו יורק, שבו יתבצע גם הייצור, סיפר אוטמזגין, יושקעו כמיליון דולר. "הקונספט יהיה כמה עוגות בוטיק מיוחדות. בקונדיטוריה בארץ יש כמעט 300 מק"טים. בארצות הברית נלך על סדר גודל של כ-80 מק"טים. אבל הכול עדיין בתהליך. יהיו גם סוגים אחרים של קינוחים שנתאים לקהל האמריקאי. האמריקאים אוהבים למשל בבקה שוקולד, אז נעשה אותה עם ממרח שוקולד מבושל עם אגוזי לוז. מתוכנן להיות גם קינוח גבינה אפויה קלאסית וגבינה יפנית מיוחדת עם מרקם יוגורטי".
"הטעות? שלא שחררתי"
את ההצלחה שלו זוקף אוטמזגין להתמדה שלו וגם ל"עבודת הפיתוח, ליכולת לגרות אנשים כל הזמן". מצד שני, הוא מודה, "הטעות שעשיתי לאורך הדרך היא שלא שחררתי קצת. הכול היה אצלי עם קונטרול. השליטה הזו גמרה אותי. אבל זה משהו שקשור לאופי, שהכול צריך להיות תחת שליטה".
עוד אמר: "צריך לא להתייאש, להתמיד. כישרון בלי עבודה קשה - זה לא עובד. אנשים לא אוהבים לעבוד, לא אוהבים להתאמץ. אנשים של פעם היו יותר רציניים בעבודה משהיום. כיום אנשים לא אוהבים לעבוד הרבה שעות, אוהבים את החיים הקלים יותר".