בתגובתו לשרשור של בכמט ליבסקינד כתב כך: "שלום דניאל, מתנצל על העיכוב, ימים עמוסים, אבל היה חשוב לי להתייחס לטענות: 1. ראשית, באופן כללי, יש בשרשור שלך מעט מאד נתונים והרבה מאד השערות. עוד רגע אגע בנתונים, כי בעיניי הם הלחם והחמאה, אבל אני חייב להתחיל בהשערה אחת שהעלית, משום שבעיניי היא מלמדת הרבה על כל מה שכתבת".
ליבסקינד המשיך: "גם אתה מסכים שבתל אביב יש, איכשהו, הרבה פחות הרוגים במלחמה. ומכיוון שאתה חולק על הטענה שהתל אביבים משתתפים הרבה פחות בשדה הקרב, אתה עושה מאמץ גדול להסביר לעצמך איך זה שהם נופלים במספרים הרבה יותר נמוכים. או בלשונך: 'אפשר לשאול למה לוחמים תל אביבים נהרגים פחות'".
אני מודה שקראתי שוב ושוב כמה מהתשובות האפשריות שהעלית, כדי להאמין שהן נכתבו. התל אביבים, אתה מסביר, לא מתים פחות כי הם משרתים פחות ביחידות קרביות, אלא בגלל 'נורמות התנהגותיות - אולי תל אביבים מסתערים פחות'. אני רוצה להבין מה אתה טוען. שכאשר המפקד צועק 'קדימה להסתער', הבחור מירושלים והבחור ממודיעין והבחור מעלי רצים קדימה, ורק זה מתל אביב, בגלל 'נורמות התנהגותיות' אחרות, 'מסתער פחות'?", שאל קלמן.
קלמן ציטט: "נשבע לך שאם הייתי תל אביבי, הייתי נעלב מההשערה הזו. כנ'ל לגבי האפשרות שאתה מעלה ש'חלק יכול להיות קשור לרמה מקצועית'. מה אתה אומר בעצם? שכשהכדור של האויב יוצא לדרך מהקלצ'ניקוב שלו, התל אביבים, במקצועיותם כי רבה, מצליחים לחמוק ממנו במהירות גבוהה יותר?", המשיך קלמן לתהות.
"ולא רק זה. הנה הציטוט שלך במדויק: 'זה סוד גלוי שיש פערים ניכרים. מקומות שיש בהם יותר תאונות, יותר ירי דו צדדי, יותר זלזול בהתגוננות ומיגון, רמת אימון נמוכה יותר שבאה לידי ביטוי בקרב וכו׳. קשה לדון בזה אבל חייבים כדי להשתפר - הרבה מאוד חיילים מתים בשל התרשלות עצמית או של חבריהם ומפקדיהם'", המשיך.
"אז התל אביבים מקפידים על הנהלים ולכן מתים פחות, והחבר'ה משאר תפוצות ישראל מזלזלים יותר ומתים יותר? בחיי שאני לא יודע אפילו איך להתייחס לטענה הזו, במיוחד כשמדובר בפערי ענק מספריים". סיכם.
"2. הלאה. כתבת לגבי תל אביב: 'בפועל המצב הפוך - מתגייסים יותר מרוב הערים בארץ'. זה לא נכון. לא אני אומר את זה. הטבלה של צה"ל אומרת את זה. מתוך רשימת 148 הערים והמועצות בארץ, כך לפי נתוני צה"ל, ת"א נמצאת במקום ה- 121 ברשימה. כלומר רק 27 ערים ומועצות נמצאות תחתיה", ליבסקינד טען.
"4. וכשאפילו לשיטתך תל אביב מגייסת 33 אחוז לקרבי ומודיעין מגייסת 51 אחוז לקרבי (עם 91 אחוזי גיוס, שיעור גבוה בהרבה מתל אביב), איך אתה מרשה לעצמך לסכם ולומר, כפי שעשית: 'אז מצאנו שגברים תל אביבים מתגייסים לקרבי בגיל 18 בשיעור דומה לשאר הארץ'?", שאל.
בסעיף הבא טען: "5. הערה אחת חשובה נכונה הייתה לך, חלקית בלבד. אסביר: טענת שהספירה שנשענת על אחוזי גיוס לקרבי בלבד עלולה לעודד משתמטים, שהרי אם בעיר מסוימת – וכאן אני מחזק את הטענה שלך בדוגמא משלי – יש רק שלושה צעירים שהתגייסו, שניים מהם לקרבי ואחד ל-8200, וכל שאר בני העיר השתמטו, העיר תיספר ככזו ששני שלישים מהמתגייסים בה הלכו לקרבי. ואתה צודק וטועה גם יחד".
הוא הסביר: "אתה צודק בכך שיש כאן סיכון לטעות. אתה טועה, משום שהטעות הזו תגיע רק אם דגמנו כך ערים עם מיעוט מתגייסים. אלא מה? שכאשר אנחנו בודקים את תל אביב, שיש בה אחוז גיוס גבוה מהממוצע הארצי, ואת מודיעין שיש בה אחוז גיוס הרבה יותר גבוה מהממוצע הארצי, אין חשש לטעות כזו".
"6. הצפת את השרשור באינספור תזות והשערות שכדרכן של תזות ושל השערות יכולות להיות נכונות ויכולות להיות לא נכונות, ולכן אי אפשר להוכיח אותן. מה כן אפשר להוכיח? את העובדות. תל אביב ומודיעין דומות בהרכבן הפוליטי חברתי. הן הצביעו לכנסת באופן דומה למדי", הסביר תחילה.
"תל אביב, שלפי גילאי הגיוס שבדק פרופ' כהן גדולה פי 6 ממודיעין, עשתה בחודשים הראשונים של המלחמה, אלה שנבדקו, פי ארבעה ימי מילואים ממודיעין, ולמרות זאת יש בה פחות נופלים ממודיעין. שוב: היא גדולה פי 6, היא עשתה מילואים פי 4, ועדיין יש לה פחות הרוגים. רוצה לטעון שהגיל שנבדק צריך לזוז הצידה בחמש מעלות? אין בעיה. אבל האם יש אפשרות לגשר על הפער הזה בהשערות ותזות?" ליבסקינד תהה.
"7. הלאה. בתל אביב יש אותו מספר אנשים בגיל גיוס כמו בירושלים, כשבירושלים נספרים בקבוצה הזו גם החרדים שכלל לא משתתפים בנטל. והנה, למרות כל זה, בירושלים נפלו 72 לוחמים, ובתל אביב 24. אני חושב שתסכים איתי ששום ניתוח חברתי סוציולוגי, שום השערה ושום תזה, לא יכולים לגשר על הפער הזה", טען.
ליבסקינד פתח את הסעיף האחרון של טענותיו: "8. אני יכול להתווכח, כאמור, עם הרבה מאד מהתזות שלך. אני יכול להסביר לך את מה שהסביר לי קצין בכיר, שלטענתו המצב בתל אביב חמור עוד יותר, משום שרשומים בה משוחררי צבא קרביים מיישובים אחרים, שהתחילו ללמוד באוניברסיטת תל אביב, העבירו את הכתובת כדי לקבל תו חניה, ולכן הם נספרים כמילואימניקים של העיר העברית הראשונה למרות שאין להם קשר אליה".
"אני לא הולך לשם משתי סיבות. האחת, משום שאם מתחילים, כמו שאתה התחלת, עם פרשנויות ותיאוריות בלתי מדידות, אין לדבר סוף. השנייה, משום שהנתונים כל כך חד משמעיים, שאין צורך להיזקק לפרשנויות הללו. הרי אפילו אתה לא מתווכח איתי על הטענה שהמילואימניקים בתל אביב, לפחות המבוגרים יותר שבהם (נניח שאני הולך איתך), פחות קרביים", המשיך.
"אבל אתה מסביר את זה בכך שהם משרתים בגלילות ובקריה הסמוכים אליהם, וזה נראה לך הגיוני. אני מודה שאני לא מבין למה תל אביבים, גם לשיטתך, משרתים ליד הבית. אבל נניח שאני מקבל את זה. מה זה מלמד? תחשוב בעצמך. תודה לך על ההערות, ובשורות טובות לך ולכל עם ישראל", ליבסקינד סיכם.