הדק הענק, המשתרע על פני כ־24 אלף מטרים רבועים, הפך למסלול קבוע להולכים, רצים ורוכבי אופניים. "כל פעם שאני עולה עליו אני מרגישה שאני בחו'ל", אומרת ליאת, אם לשניים מראשון לציון. "יש אוויר, יש ים, יש חופש. זה שווה הכול".
הנמל לא נח לרגע. בכל סוף שבוע, תמיד קורה כאן משהו: הופעות, סדנאות לילדים, ירידים ותערוכות אמנות. בחופש הגדול לוח הפעילויות רק מתרחב סדנאות יצירה, מיצגים מוזיקליים. "בפעם האחרונה שהיינו פה , היינו בפעילות יצירה", מספר יוסי, אב לילדה בת שבע. "זה היה מושקע, הילדה חזרה מאושרת. העובדה שזה חינמי זה בכלל לא מובן מאליו".
אבל בתוך כל השפע הזה מסתתר גם חסרון אחד בולט: החניה. "חבל שזה כל כך יקר," נאנחת טלי, אם לשני פעוטות מחולון. "זה מתחיל מ-12 שקל לשעה. ואז כל 15 דקות 4 שקלים כשאתה בא לחצי יום עם ילדים, זה כבר הופך ליקר . ושלא נדבר על הסופ״ש. זה פוגע בחוויה".
הבעיה איננה רק המחיר. לעיתים הלחץ בחניה פשוט מטורף. "קרה לי שהסתובבתי חצי שעה מסביב לנמל עד שהתפנה מקום", מספר רוני מגבעתיים. "ובסוף גם זה לא עזר כי השומר סגר את החניה בגלל שהיא הייתה מלאה. אנשים פשוט לא הצליחו להיכנס".
גם התיירים לא נשארים אדישים. "אני מבקרת בישראל בפעם הראשונה," אומרת אנה מגרמניה, שבילתה את הערב עם משפחתה על הדק. "נמל תל אביב מזכיר לי מרינות באירופה, אבל יש בו משהו אחר יותר חם, יותר חי. זה מקום שהייתי חוזרת אליו שוב".