העתירה הוגשה בעקבות מסמך שהופץ יומיים בלבד לפני המצעד על ידי שוטר ממחוז חוף, תחת הכותרת "כללים והנחיות למצעד הגאווה חיפה 2025". במסמך הופיעו מגבלות שלא נכללו ברישיון הרשמי לאירוע, בהן איסור על הקמת דוכנים פוליטיים, איסור על הנפת דגלים או שלטים "שבאופיים עלולים להפר את שלום הציבור", וכן קביעת שטח מחאות נפרד ומוגבל.
בתגובה שהוגשה לבית המשפט זמן קצר לפני הדיון, טענה המשטרה כי הרישיון הרשמי הוא המסמך המחייב וכי ההנחיות הנוספות הופצו בידי מש"ק הקהילה הגאה במחוז חוף – ללא סמכות.
מפקד מחוז חוף הדגיש כי לא ייאסר על הקמת דוכנים פוליטיים, הכניסה למתחם המצעד לא תותנה בהצגת שלטים, והנפת שלטים ודגלים תותר בהתאם להנחיות היועץ המשפטי של המשטרה, שלפיהן אין כל איסור על מסרים פוליטיים, גם אם הם ביקורתיים או מתריסים. במשטרה הכחישו מעורבות של בכירים בהפצת המסמך, אך הודו כי היה שגוי ובוטל.
במהלך הדיון מתחה השופטת דפנה ברק-ארז ביקורת חריפה על התנהלות המשטרה: "זה די בושה מה שקורה כאן. למה כדי לקבל מענה מגישים עתירה? למה המשטרה נותנת הנחיות לא חוקיות?".
בפסק הדין ציינה כי "במישור הפורמאלי הדיון בעתירה התייתר, אולם במישור המהותי לוז טענות העותרים התקבל". היא הדגישה כי עצם הטלת מגבלות על חופש הביטוי וביטולן זמן קצר לאחר מכן עלולים ליצור "אפקט מצנן" כלפי משתתפים במחאות, בעיקר עבור מי שאין להם נגישות לשירותים משפטיים.
בית המשפט הורה על ריענון ההנחיות בקרב השוטרים בשטח, וחייב את המשיבים לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 20 אלף שקלים. השופטים סיכמו כי "טוב היה אם העתירה לא הייתה נדרשת מלכתחילה".
התרעות פיקוד העורף