עליה בחומרים מסרטנים של 16% משוייכת בדוח במיוחד למפעלי התעשיה והן למטמנות אשפה. "העלייה נובעת, בין היתר, מירידה בשיעור איסוף הביוגז במטמנות לצד עלייה בפליטות מביו-גנרטורים במתקני טיהור שפכים. עלייה חדה של 29% בחלקיקים נשימים של אוויר מזוהם משוייכת בעיקר להתגברות שריפות החורש ולא להתגברות של זיהום אוויר מתעשייה.
נקודת אור אחת שמוצא הדוח הוא הפחתה של 6-13% בפליטות תחמוצות חנקן וגופרית עקב מגמת הפחתה של השימוש בפחם לייצור החשמל אבל נזכיר כי בעקבות הביקושים הגבוהים לחשמל בקיץ הנוכחי, הותר לחברת החשמל לשרוף יותר פחם מזהם ויקר מהרגיל וכי הממשלה מבקשת לדחות עוד את סגירת הייצור מפחם מה שמעיד על הביצוע הלקוי לאורך השנים של הפחתת הזיהום.
על פי הדוח, בשנת 2024 נאמד הנזק הכלכלי מהשפעות זיהום האוויר על הבריאות והסביבה בכ־37 מיליארד שקלים, "זוהי ירידה של כ־2% לעומת שנת 2023".
מארגון "מגמה ירוקה" נמסר: "הדוח מוכיח כי הממשלה והמשרד להגנת הסביבה בראשות עידית סילמן מחזירים אותנו לאחור. במקום להוביל להפחתת זיהום, הדו"ח חושף עלייה בפליטות חומרים מסרטנים ובגזי חממה אבל זו אינה סטייה חד־פעמית, אלא תוצאה ישירה של מדיניות כושלת: קידום מסיבי של מתקנים לשריפת פסולת במקום השקעה במניעה ומיחזור, מתן הקלות למפעלים מזהמים בשעת מלחמה, עיכוב בטיפול במוקדי זיהום ידועים באשדוד ובחיפה תוך סיכון חייהם של כמיליון איש, והארכת השימוש בפחם לשלוש שנים נוספות במקום להוביל את ישראל למשק אנרגיה מבוזר, נקי ומתקדם".
"במקביל לכישלונות הללו מקודמות תכניות להקמת שמונה תחנות כוח חדשות, מתקנים לשריפת פצלי שמן וקידוחי דלקים נוספים, החלטות שסביר שיתקבלו במדינות מושחתות ונחשלות. הדרך להתקדם ולהגן על בריאות הציבור עוברת בחוק אקלים אפקטיבי שתקוע בגלל שר האוצר סמוטריץ' וישראל נותרת ללא תוכנית, בעוד הציבור משלם בבריאותו".
הדוח מצביע גם על עלייה של 45% בפליטות חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים באזור מפרץ חיפה לבדו. באיגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה טוענים לדיווח חסר של בתי הזיקוק בחיפה ביחס לפליטות מזהמים וכי בעקבות פניית האיגוד למשרד להגנת הסביבה, העבירה חברת בז"ן דיווח מעודכן, אך גם הוא מהווה הערכת חסר משמעותית.
התרעות פיקוד העורף