שדרות רוטשילד היא בין השדרות החשובות וההיסטוריות בתל אביב, אבל בערב ובלילה הן מקבלות חיים אחרים לגמרי חיים של בילוי, מוזיקה ואורות נוצצים. אם בשעות היום עוד אפשר לראות בעלי כלבים ורוכבי אופניים, הרי שכאשר יורדת החשיכה המקום הופך למוקד בילוי שוקק: מסעדות שמפזרות ניחוחות מגרי תיאבון, ברים מתפקעים מקהל וצחוק, ומועדונים שממשיכים עד אור הבוקר.
“אין עוד רחוב בארץ שמציע כזה מגוון בכזאת אינטנסיביות", אומר אלעד, בן 30 מירושלים. “אני עושה את הדרך במיוחד פעם בחודש. מתחילים בארוחה טובה, ממשיכים לבר עם אווירה ואז נכנסים למועדון הכול על אותו קילומטר וחצי. זה פשוט תל אביב במיטבה".
בין המקומות שכבר הפכו לאייקונים אפשר למצוא ברים קטנים שתמיד מלאים בקהל קבוע, מסעדות ששמן הולך לפניהן, ומועדונים שבהם הדיג’יים מרימים את הרחבה עד הבוקר. צעירים רבים מתייחסים לשדרה כאל מגרש משחקים אורבני, מרחב שבו כל ערב אפשר לגלות מקום חדש או להיתקל בחברים שלא ראית חודשים.
“אני באה לפה כמעט כל חמישי או שישי עם החברות", מספרת נטע, בת 27 מגבעתיים. “זה המקום שמרגיש הכי חי בעיר – תמיד קורה משהו, תמיד יש מישהו לשתות איתו, וגם אם לא קבעת עם אף אחד, תוך רבע שעה אתה מוקף אנשים".
השדרה מושכת גם בליינים מחו”ל שמחפשים את האווירה המקומית. “אני מברלין, אבל בכל פעם שאני מגיע לישראל אני קובע לילה ברוטשילד", מספר רוברט, תייר בן 34. “זה מזכיר לי קצת את קרויצברג, רק עם הרבה יותר חום ואנרגיה".
האווירה לא מסתכמת רק בתוך הברים. המדרכות עצמן הופכות לזירה חברתית: אנשים יושבים על הספסלים עם כוס בירה קרה, אחרים ממשיכים שיחות אל תוך הלילה, וזוגות צעירים מחליקים על קורקינטים בין ההמונים. שדרות רוטשילד הן לא רק מקום לשתות בו אלא סצנה שלמה, כזו שמתחילה בערב ונגמרת אי שם עם אור ראשון.
“כשהשמש עולה ואני תופס מונית חזרה הביתה, אני מרגיש ששרדתי עוד לילה בתל אביב", אומר יואב, בן 25 מתל אביב. “אבל בלב אני כבר מחכה לסופ״ש הבא כי אין כמו רוטשילד בלילה".
התרעות פיקוד העורף