קניון "לב העיר" היה פעם הלב הפועם של קריית גת. בתחילת שנות ה-2000, הוא היה מרכז שבו פעלו חנויות מגוונות, מסעדות ואפילו אולם קולנוע. עבור רבים, גם עבורי, הקניון הזה היה חלק בלתי נפרד מהילדות. אני זוכר את עצמי כילד, יושב באולם הקולנוע שבקניון, צופה בסרט "צ'ארלי וממלכת השוקולד" – הסרט הראשון שראיתי על מסך גדול. האולם הזה, שהיה פעם מלא חיים וצחוק, כבר לא קיים. במקומו נמצאים כיום משרדי עורכי דין, חברות כוח אדם ומרפאת לייזר.
הביקור שלי בקניון, בשעות הצהריים, אם להגיד את האמת - היה חוויה קשה. המסדרונות היו כמעט ריקים מאנשים, והאווירה הייתה עגומה, כמעט קודרת. בקומת המזון, שבה פעלו בעבר שלוש מסעדות, נותר רק הסניף המיתולוגי של מקדונלד'ס – סניף שנראה כאילו הונח שם בטעות, מנותק מהקשרו. במהלך שעה של סיור בקניון, להערכתי, פחות מ-30 אנשים נכנסו למקום. השקט היה מחריש אוזניים, והחנויות הבודדות שנותרו נראות כאילו נאבקות לשרוד.
בשיחה קצרה עם אחד המבקרים שפגשתי ביציאה מהקניון, שאלתי אותו מה מביא אותו למקום. "לא אחי, לא באתי לקנות", הוא השיב, "באתי לחברת כוח אדם. חנויות כבר כמעט לא נשארו פה". התשובה הזו סיכמה את המצב בצורה מדויקת: קניון "לב העיר" כבר אינו מרכז קניות. במקום חנויות, התמלא המקום במשרדים – עורכי דין, נוטריונים, שירותי אסתטיקה רפואית וחברות כוח אדם. כאשר חנויות נסגרות ומשרדים נכנסים, זהו סימן ברור לכך שמרכז מסחרי איבד את זהותו.
אם קניון "לב העיר" משדר עצב, הרי ש"גת סנטר" – המוכר גם כ"קניון הישן" – הוא כבר ממש שממה. כילד, אני זוכר את הנסיעות עם אמא שלי למקום הזה שבו אכלנו פיצה והסתובבנו בין החנויות. המקום הזה היה מלא חיים. כיום, לעומת זאת, הוא נראה כמו מתחם רדוף רוחות. החושך ששורר במסדרונות, החנויות הסגורות והשקט המצמרר יוצרים תחושה לא נעימה, כמעט מפחידה.
ב"גת סנטר" נותרו מעט עסקים פעילים. סניף של רשת "ויקטורי" עדיין פועל ומושך אליו קונים, וכמה משרדים דומים לאלה שבקניון "לב העיר" ממשיכים להתקיים. אך מעבר לכך, המקום נראה נטוש. במהלך הביקור, פגשתי אדם מבוגר שפנה אליי ושאל: "מה אתה עושה פה? מה איבדת פה?". חייכתי. סיפרתי לו שגדלתי עם זיכרונות מהמקום הזה, מהימים שבהם הוא היה מלא חיים. הוא הנהן בהבנה, כאילו גם הוא נושא את אותם הזיכרונות.
"גת סנטר" הוא ההקבלה הקריית גתית המושלמת ל״מרכז כלל״ הירושלמי – מקום שבו התרכזו חנויות, מסעדות ופעילות קהילתית, וכיום הוא לא יותר מאוסף של משרדים וזיכרונות דהויים. לעומת זאת, קניון "לב העיר" עדיין מראה סימני חיים קלושים, וייתכן שעדיין ניתן להציל אותו. אך מהביקור שלי עולה תחושה כבדה שאף אחד לא באמת מנסה. ההזנחה ניכרת בכל פינה – מהחנויות שנעלמו ועד לתאורה החלשה והשלטים המיושנים.
התרעות פיקוד העורף