מי שטס לעיתים תכופות ומבלה בקונקשנים ברחבי הגלובוס יכול להעיד: יש שדות תעופה טובים יותר וטובים פחות. הנוחות וההתניידות בהם לא תמיד הכי נעימה, במיוחד בשדות עצומים ומתישים כמו הית'רו, שארל דה גול או פרנקפורט, שבהם כדי להגיע לגייט דרוש מקדם זמן של שעה וחצי ונעלי ריצה.
מצד שני, יש שדות תעופה בגודל סביר ופונקציונליים להפליא, כמו שדה התעופה באתונה, שנבחר על ידי מועצת נמלי התעופה ACI של אירופה למקום הראשון במגוון קריטריונים: מצוינות וחדשנות תפעול, קיימות, חוויית נוסע ואימוץ טכנולוגיות חדשות.
אם בוחנים את שדה התעופה בן גוריון דרך שני פרמטרים עיקריים – יעילות ותחזוקה – אפשר לומר בצורה חד משמעית: הוא כושל בשניהם. ההזנחה והלכלוך זועקים מכל פינה. המבנה המרשים עם התקרות הגבוהות אולי מצטלם יפה, אבל ברמת התפעול והניקיון התחושה היא של מדינת עולם שלישי.
המחסור במקומות ישיבה בולט. השטח העצום שתופסת המזרקה המיותרת היה יכול לספק עשרות כיסאות נחוצים. עמדות העישון צפופות כמו קופסאות סרדינים, ועוד תהייה – אולי איזוטרית – למה אין אפילו בר אחד לרפואה בכל השדה?
כמובן שזה לא נגמר פה. כבר ביציאה מנתב"ג תוכלו לראות "שרידים ארכיאולוגיים" מהתקופה הביזנטית – בלטות מפורקות על רחבת אספלט חשופה. וכל זה לצד רחבת ישיבה שעברה הסבה לפינת עישון, שהפכה בעצמה למאפרה ענקית. בדלים בעציצים, על הרצפה – איפה לא בעצם? מכונות שתייה חמה שלא עובדות, מכונות קרות שלפעמים כן ולפעמים לא.
כדי להגיע למונית צריך לרדת לכביש – פשוט כי הריצוף באבני ירושלים לא מאפשר לגלגל מזוודות. יפה? אולי. פרקטי? ממש לא. ושלא נתחיל לדבר על חוסר המענה התחבורתי לנוחתים בסופי שבוע: אין רכבות. כפיים.
ומה קורה בעולם? שדה התעופה בציריך טיפל ב־31.2 מיליון נוסעים בשנה וזכה בתואר "השדה הנקי באירופה". סינגפור צ'אנגי – עם 67.7 מיליון נוסעים בשנה – נבחר לשדה הטוב בעולם בזכות תחזוקה ותכנון מוקפד. דובאי מתפעל 92 מיליון נוסעים בינלאומיים בשנה. ובישראל? מדינה עם תיירות פנים כמעט אפסית לא מצליחה לשמור על תחזוקה וניקיון מינימליים.
וזה לא שאין כסף. יש – אז איפה הוא? רשות שדות התעופה, שמנהלת את נתב"ג, היא גוף רווחי מאוד. הכנסות הדיוטי פרי לבדן עומדות על כ־1.1 מיליארד שקל בשנה. ההכנסה הממוצעת לנוסע גבוהה יותר מבשדות תעופה רבים באירופה. עם משאבים כאלה – אין סיבה שהמקום ייראה ככה.
האחריות הישירה היא של רשות שדות התעופה – גוף ציבורי שהוקם בחוק, כפוף למשרד התחבורה, כלומר לממשלה (תראו מופתעים). היא מנהלת את כל השדות והמעברים הבינלאומיים. היא אמורה להבטיח תחזוקה שוטפת, ניקיון ושדרוגים – בפועל, המצב בשטח מספר סיפור אחר.
נתב"ג הוא כרטיס הביקור של מדינת ישראל – הרושם הראשון של תייר, עולה, איש עסקים, פוליטיקאי והתחושה הראשונה של ישראלי שחוזר הביתה. הוא שער למדינה, סמל לתפקוד ולגאווה לאומית. לא סתם מוצבים בכניסה פסלים של המנורה ושל בן גוריון. אסור לנו להתרגל ולקבל את ההזנחה הפושעת הזו. הגיע הזמן שהשער לישראל ייראה כמו שער – ולא כמו יציאה אחורית של חדר אשפה.
התרעות פיקוד העורף