אנגלמן טוען עוד בדו"ח הביקורת החריף: "את המחיר של המחדל המתמשך הזה שילמו תושבי המדינה, אשר נזקקו נואשות לטיפול גופי הממשלה במלחמה. ההחלטות שקיבלה הממשלה לאחר פרוץ המלחמה לא השיגו את תכליתן, ולמעשה יישומן התפוגג כתוצאה מהניסיון הכושל להעמיד מבנה תפקודי ללא היערכות מוקדמת נאותה".
אנגלמן מוסיף: "את ועוד, במבחן התוצאה, משרד האוצר - הנהלתו וגורמי מקצוע שבו, לרבות בתחום המינהלי והמשפטי, הממונה על השכר וכן נציבות שירות המדינה - לא הצליחו להביא ליישום של החלטת הממשלה להקים מרכז שליטה אזרחי ולהפעילו בשעת מלחמה, ולא נתנו מענה על קשיים במהלך הניסיון לממש את מדיניות השר לעניין הקמת משל"ט אזרחי ופעילותו בשעת המלחמה".
"מלחמת חרבות ברזל הובילה לפגיעה חמורה וחסרת תקדים בעורף הישראלי. בעקבות ירי מאסיבי של טילים ורקטות לשטח ישראל מכמה חזיתות לחימה, מאות אלפי תושבים נאלצו לעזוב את בתיהם מעשרות יישובים בשני חבלי ארץ בצפון ובדרום; מאות אלפי חיילי מילואים גויסו לשירות מילואים ממושך; בעלי עסקים נקלעו לקשיים; תושבים רבים נפגעו באורח משמעותי - פיזית ונפשית; התגלו קשיים בהפעלה מלאה ורציפה של מערכת החינוך בקרב האוכלוסייה המפונה ועוד", מציינים מחברי דו"ח הביקורת ומבהירים: "הביקורת נערכה במהלך מלחמת חרבות ברזל, אך המלצותיה יפות גם למבצע 'עם כלביא', במהלכו נאלצו תושבים רבים נוספים לעזוב את בתיהם".
מבקר המדינה מדגיש כי הממשלה מופקדת על ניהול ענייני המדינה ואחראית להיערך לחירום ולהעניק שירותים לציבור בכל תחומי החיים בתקופת המלחמה.
"האתגרים שהציבה מלחמת חרבות ברזל לפני גופי הממשלה היו כבדי משקל בזירה האזרחית. משרדי הממשלה נדרשו להוביל, לנהל ולתאם בתקופת המלחמה פעולה מערכתית ובין-ארגונית", הוא מציין עוד – "אתגרים אלו הצריכו ניהול-על של פעולות גופי הממשלה, על ידי גורם ממשלתי בעל סמכות ואחריות לתכלל את פעילות הגופים הממשלתיים בתחומים האזרחים כדי להבטיח שכל אחד מהתחומים האזרחיים ימשיך לתפקד ברציפות וכי יינתן המענה הממשלתי הנדרש לציבור".
מהנתונים המוצגים בדו"ח הביקורת עולה, כי לא התקבלו החלטות של פורום המנכ"לים של משרדי הממשלה, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ב-27 דיונים שקיים, בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה. הקבינט החברתי-כלכלי, אשר מונה לטפל בהיבטים האזרחיים הנוגעים במלחמה, קיים רק חמש ישיבות במהלך שנה של מלחמה.
מוקדי חירום טלפוניים הופעלו על ידי 33 גופים ממשלתיים, לא מוקד מידע אחוד וללא תיאום במתן השירות הממשלתי לאזרח. עלות הקמפיינים שפרסמו 29 גופים ממשלתיים בארבעת החודשים הראשונים למלחמה, היו ללא תיאום קמפיינים אחודים ורוחביים.
בסיכום דו"ח הביקורת, מתריע מבקר המדינה: "מדינת ישראל נמצאת בעיצומה של מלחמה מתמשכת. על כן, על הדרג המדיני ובפרט ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון וכן מנכ"ל משרד ראש הממשלה, המל"ח ורח"ל, לנקוט לאלתר את כל הפעולות הנדרשות כדי להביא לתיקון הליקויים המפורטים בדו"ח זה פעולה מהירה ותכליתית לתיקון הליקויים חיונית ביותר כדי לבסס מערך ניהול ממשלתי כולל ואיכותי של ההיבטים האזרחיים במלחמה, כדי שמדינת ישראל תנהל כראוי את ההיבטים האזרחיים של המלחמה המתמשכת בעת הזו ותהיה ערוכה לאירועים המלחמתיים הבאים, כמו גם לאירועי חירום אחרים".
תגובת לשכת שר האוצר לדו"ח מבקר המדינה: "שר האוצר מצטרף לביקורת ולכשלים שמצא המבקר ומבקש לחזק את המסקנות. הררי המשפטיזציה והבירוקרטיה הישראלית הציבו חסם אדיר בפני היכולת לקבל החלטות ולממשן בזמן אמת ולהגיב מהר לצרכים שנוצרו באופן דחוף ומיידי, אף בזמן מלחמה מהקשות שידעה המדינה. כך יצא כי השר קיבל לידיו אחריות אך ללא סמכות ויכולת לממשה. לשם המחשה, בשבוע הראשון של המלחמה הורה השר להעביר 5 מליוני ש"ח לארגון זק"א לטיפול בגופות הטבח 3, אך ההעברה בפועל נעשתה מס' חודשים לאחר מכן בשל הליכים משפטיים ובירוקטיים הרסניים".
עוד נמסר: "לצד זאת, הניהול שהוביל השר בנחישות גדולה איפשר מתן מענה גדול ומרחיב ביותר ל-200,000 מפונים, 300,000 מילואמיניקים, ולמאות אלפי עצמאים במשבר האזרחי הגדול והממושך ביותר שידעה מדינת ישראל, זאת במקביל לניהול הכלכלה, העמדת התקציבים הדרושים לניהול המלחמה במאות מיליארדי שקלים, הובלת הליכי שיקום לישובי הדרום והצפון במילארדי שקלים ועוד ועוד. הכל תוך הובלת הליכי חקיקה בכנסת, תקציב, תקנות, נהלים, מערכות מחשוב, גיוס עובדים וכד'.ניווט המשק והכלכלה על ידי שר האוצר מול אתגרי המלחמה מוכיח את עצמו והנתונים מדברים בעד עצמם - בחוזקו של השקל, בבורסה ששוברת שיאים, בהייטק, בהשקעות הזרות, בשוק התעסוקה המהודק, בגירעון הנמוך מהתחזיות ובחזרה המהירה של המשק לעבודה סדירה".
מתנועה ישראלית, הפועלת לביזור סמכויות לשלטון המקומי וחיזוק המעורבות האזרחית נמסר: ״דו״ח המבקר חושף פעם נוספת את כשלי המערכת הריכוזית בישראל. 17 שנה של גרירת רגליים שהותירו את העורף בלי מענה הולם בשעת חירום - ללא מוקד מידע אחוד, ללא תמונת מצב לאומית ומשל״ט אזרחי שכמעט לא תיפקד. ממנו נפגעים פעם אחר פעם אזרחי המדינה".
"זו קריאת השכמה לשינוי מדיניות ארוך שנים, הכולל מתן סמכויות וכלים אמיתיים לרשויות המקומיות, המכירות מקרוב את הצרכים האזרחיים בשטחן. כמו כן, ניהול אזורי התואם את הצרכים המשתנים ברחבי המדינה, ישפר את המענה ומוכנות העורף הישראלי לשעת חירום".
התרעות פיקוד העורף