הרכבלית משולבת במערך הכרטוס הארצי, ניתן לשלם באמצעות רב־קו, וכל ההנחות בתחבורה הציבורית תקפות גם כאן - כולל הנחות לסטודנטים, גמלאים ותושבים ותיקים. עבור הסטודנטים מדובר בחיסכון כספי ניכר וגם הזמינות לא רעה; ובכל 15 שניות יוצאת קרונית מתוך 148 הקיימות, שכל אחת מהן מיועדת לעד עשרה נוסעים. אך גם בעונת השיא רבות מהן נוסעות ריקות.
בתקופת ההשקה נרשם שימוש נמוך בהרבה מהקיבולת המרבית של 2,400 נוסעים בשעה לכל כיוון. בתקופות חופשה מלימודים נרשמה עלייה מסוימת במספר הנוסעים, בעיקר משום שהרכבלית משמשת גם כאטרקציה למשפחות. ברבעון האחרון של 2022 נרשמו בה 468,500 נסיעות. בשנת 2023 הגיע מספר הנסיעות ל־1.436 מיליון, אך ב־2024 ירד ל־1.119 מיליון בלבד - ירידה של 22% - בעקבות מלחמת חרבות ברזל והאיום הביטחוני בצפון. בנוסף, אירעו תקלות בהן נוסעים נתקעו בקרוניות, מה שפגע באמינות השירות.
הסטודנטים, קהל היעד המרכזי, חלוקים בדעתם. “בהתחלה מאוד התלהבנו - זה באמת קיצור דרך”, מספרת שירי, סטודנטית בטכניון. “אבל זה מסורבל להגיע לשם ולוקח לי שעה מהקריות לאוניברסיטה באוטובוס או ברכבלית, אז זה לא חוסך לי זמן”.
ערן, סטודנט מאוניברסיטת חיפה, מוסיף: “זה נוח כשאני בא ברכבת מהמרכז - ישר יורדים במרכזית המפרץ ועולים לקרונית. אבל מי שגר בתוך העיר לא יגיע לרכבלית ומשם לאוניברסיטה, הוא יעדיף אוטובוס ישיר. זה גם לא תמיד משתלם בזמן”. לעומתם סיון דווקא מרוצה: “זה חוסך פקקים וממילא אין חניה באוניברסיטה אז עדיף להגיע ככה. זה שאין מזגן לא מפריע לי, יש דווקא אוויר”.
פרופסור קרל מרטנס, דיקן הפקולטה לארכיטקטורה ותכנון ערים בטכניון ומומחה בינלאומי לתכנון תחבורה וצדק תחבורתי: ״אני משתמש בזה ככלי תחבורה ויש לי הרבה קולוגות, אנשים שבאים מהמרכז. חלק גדול מהם החליט לשנות את הרגלי הנסיעה שלו: אלו שפעם ירדו בתחנת חוף הכרמל, היום ממשיכים ללב המפרץ ועולים לטכניון ברכבלית. הרכבל לא מתוכנן טוב, כיוון שהוא מגיע למעט מאוד יעדים - הוא עוצר בטכניון לא במיקום כל כך טוב, וגם באוניברסיטה - וזה פוגע בשימוש. אם הרכבל היה מתוכנן יותר טוב ומגיע לעוד יעדים, היה מדובר במשהו אחר. כרגע זה לא כך.
השימוש הוא בעיקר לסטודנטים ולעובדים בטכניון ובאוניברסיטה, ובעיקר בזמן סימסטרים. בחגים הוא משמש כאטרקציה - אבל זה משלים אחד את השני. מה אכפת לנו מי משתמש בזה? ככלי תחבורה הוא שיפר את היכולת להגיע לטכניון, בגלל תדירות השימוש והנגישות לרכבת. אתה מגיע מהרכבת ותמיד יש קרונית שתיקח אותך לטכניון. כמומחה תחבורה אני יודע כמה חשובה התדירות וכמה היא משפיעה על השימוש.
ובכל זאת, הוא היה יכול להיות מתוכנן יותר טוב. כרגע הוא רלוונטי רק למי שעובד או לומד בטכניון ובאוניברסיטה, וגם למי שיש גישה לרכבת - ותלוי מאיפה הוא מגיע. לוקח זמן להגיע לשם. חלק גדול מהסטודנטים גרים במעונות או קרוב לטכניון, וגם להם זה לא שימושי. סטודנטים בתארים מתקדמים חלקם מקבלים חניה. בגלל שיש שני יעדים בלבד - הוא לא נותן מענה מספק.
היו צריכים לחשוב הרבה יותר טוב איפה אפשר להוסיף תחנות, כדי שיהיה שימוש לאורך כל השנה, לא רק בזמן סימסטרים. לגבי זה שמדובר גם באטרקציה - זה גם וגם, וזה בסדר, אנשים נהנים״.
יזיד סלימאן, מנהל הרכבלית מטעם חברת כבל אקספרס, מסביר שהירידה במספר הנוסעים נובעת בעיקר מהמצב הביטחוני: “יש ירידה כללית במספר הנוסעים בגלל המלחמה. שלושה חודשים ועשרה ימים סגרנו לגמרי בעקבות הוראות פיקוד העורף. אחרי ה־7 באוקטובר אנשים פחדו – אז לא היו נוסעים. הרבה סטודנטים היו במילואים, וגם העובדים עצמם חששו להגיע. לקח כחצי שנה עד שהציבור חזר בהדרגה לנסוע ברכבלית”.
לדבריו, בחופשות ובחגים יש תנועה ערה: “הציבור החרדי משתמש בזה כאטרקציה בבין הזמנים, ובחגים תמיד יש עליה. למעלה יש אוויר נקי ומרענן. נכון שהיו כמה ימים של חום קשה, אבל גם אז הגיעו המונים”.
באשר לביקורת על היעדר מיזוג, סלימאן מצנן ציפיות: “צריך לבדוק שהמשקל של המזגנים לא ישפיע על הכבל ועל העמודים ועל הציוד. זה תהליך ארוך ויקר – מעל 10 מיליון יורו – ואני לא יודע מי יביא את התקציב. בכל מקרה, אני לא חושב שהיעדר מיזוג משפיע על הנוסעים, יש אוויר נעים ומרענן למעלה”.
בעניין התקלות הוא מוסיף: “לא היו תקלות שבהן אנשים נתקעו כבר שנה וחצי, וגם כשזה קורה זה לזמן קצר. מדובר במערכת מורכבת, לפעמים יש בעיות חשמל. משרד התחבורה מפקח עלינו באופן יומיומי. עד היום לא נדרשנו להזעיק כוחות הצלה כדי לחלץ מישהו מהאוויר”. עוד לדבריו, החברה מבקשת לפתוח את תחנת הצ’ק פוסט לציבור: “אנחנו מחכים לאישור משרד התחבורה. התחנה נמצאת ליד סופר דבאח וחשוב מאוד שתיפתח, זה יגדיל את השימוש ברכבלית”.
ממשרד התחבורה נמסר: “הרכבלית בחיפה היא כלי תחבורה חדשני ומשלים, שמאפשר גישה נוחה לאזורי תעסוקה ולמוסדות לימוד, ובראשם אוניברסיטת חיפה והטכניון. מדובר בציר אווירי, דבר שמהווה חיסכון משמעותי והפחתה של עומסי התנועה בכבישים.
עקב המלחמה הקשה שנכפתה עלינו, פיקוד העורף הנחה על הפסקה מוחלטת של תנועת הרכבלית ועל כן היא הייתה מושבתת תקופה מאוד ארוכה. מספר הנוסעים השנה אינו משקף כלל את תנועת הנוסעים הפוטנציאלית ברכבלית. נציין גם שהרבה סטודנטים עברו למתכונת היברידית, נדבך נוסף שהפחית את תנועת הנוסעים.
משרדנו פועל לקידום פתיחת תחנות נוספות לאורך הציר, אשר יאפשרו חיבור למוקדים נוספים בעיר וישרתו קהלים רחבים יותר של תושבים וסטודנטים. אנו מאמינים כי עם פתיחת התחנות החדשות, תנועת הנוסעים ברכבלית תעלה באופן משמעותי".
למרות ההשקעה האדירה והסובסידיות, הרכבלית בחיפה עדיין לא הצליחה להפוך לכלי תחבורה יומיומי שמספק מענה אמיתי לבעיות העומס בעיר. שיעורי השימוש הלא גבוהים, הירידה במספר הנוסעים והתחושה בקרב רבים מהתושבים שמדובר באטרקציה תיירותית יותר מאשר פתרון תחבורתי - מעלים שאלות: האם פרויקט הרכבלית הוא ביטוי לחזון אמיתי שמקדים את זמנו, או שמא גימיק יקר שמתקשה להצדיק את ההשקעה? את התשובה יספקו רק השנים הקרובות.
התרעות פיקוד העורף