ככל שתודעת העולם תתמקד בסבל אזרחי בעזה ותמחק את טבח 7 באוקטובר והעובדה שחמאס מסתתר מאחורי אזרחים, כך תצטמצם יכולתה של ישראל לפעול ותתעצם המגבלה הבינלאומית. ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להיגרר למגננה. עליה להגדיר מחדש את כללי המשחק ולהשיב לעצמה יוזמה בזירה התודעתית", הוא מסביר.
אחת ההצעות המרכזיות שמציג ד״ר תשובה היא קיום משפטי ראווה בישראל: ״לא מדובר רק בצדק, אלא גם בתמרון תודעתי שמציג לעולם את זוועות האלימות של חמאס. מי שייתפס ויובא לדין יואשם באחריות אישית לפשעים כמו חטיפות, טבח באזרחים, אונס, שימוש במגן אנושי והסתה לרצח. במשפטים אלה ניתן לגזור גם עונשי מוות, בהתאם לחוק הישראלי הקיים במקרי קיצון. התקדים כבר קיים במשפט אייכמן".
בהיבט הגלובלי, מצביע ד״ר תשובה על חשיבות הקשר עם יהדות התפוצות: ״יהודים רבים, בעיקר בצפון אמריקה ואירופה, נחשפים לנרטיב פרו פלסטיני חד צדדי ולעיתים מתנתקים רגשית מישראל. אך דווקא שם יש פוטנציאל. באמצעות שיח פתוח והצגת העובדות האמיתיות, ניתן לחבר רבים מהם לישראל מבלי שיחושו שהם נדרשים לוותר על ערכיהם. ישראל אינה צריכה לראות בהם בעיה, אלא שותפים אפשריים. אם יתחברו מחדש מתוך בחירה, הם יכולים להשפיע בזירה המשפטית, התקשורתית והפוליטית.״
לצד היהדות, מדגיש תשובה גם את הפוטנציאל לשיתופי פעולה נוצריים: ״במקביל יש להעמיק את הברית עם קהילות נוצריות במערב, במיוחד אלה שחשות מאוימות מהאיסלאמיזם הקיצוני. בארה”ב פועלים גופים גדולים כמו Christians United for Israel בעלי כוח פוליטי ניכר. גם באירופה נרשמת מגמה של קבוצות נוצריות המוטרדות מהקצנה דתית. שיתוף פעולה עם גופים אלה מבטא ערכים משותפים – חיים, חירות, שוויון מגדרי והתנגדות לאלימות. ברית יהודית נוצרית כזו יכולה לבנות נרטיב מוסרי חזק ומשפיע בזירה העולמית.״
בזירה המשפטית, לדבריו, יש לישראל עוד מהלכים אפשריים: ״ישראל צריכה להוביל מתקפה משפטית יזומה נגד מחוללי הפעילות האנטי־ישראלית והאנטישמית ברחבי העולם. יש להגיש תביעות נגד ארגונים, מוסדות, קמפיינים ויחידים שתומכים באופן ישיר או עקיף בארגוני טרור, מעודדים הסתה או מעוותים את המציאות באופן שיטתי".
תשובה מסביר: "כך למשל, כשמופצת תמונה של ילד עזתי שנראה כסובל מרזון קיצוני, מבלי לציין שמדובר במחלה גנטית, מדובר בהטעיה מכוונת שעלולה להתפרש כעלילת דם מודרנית. הפצת דימויים כאלה עלולה להוביל לשנאה ואלימות כלפי יהודים, ולכן חייבת להיענות בתגובה תקיפה".
"ישראל או גופים יהודיים יכולים וצריכים ליזום תביעות בעילות של פגיעה בשם הטוב, הסתה לעוינות אתנית, עידוד אלימות או מימון טרור במסווה של אקטיביזם. לא מדובר בנקמה, אלא בהרתעה. תורת המשחקים מלמדת שכאשר המחיר ברור ומיידי, גם אויבים מהססים. גורמים קיצוניים מבינים שפגיעה בישראל או ביהודים תיענה בתגובה עקבית ונחושה", הוא מסביר.
בסיכום דבריו קובע ד״ר תשובה: ״ישראל לא צריכה להיגרר אחר הדימוי שמנסים לצייר לה. היא יכולה לעצב אותו מחדש – מדינה מוסרית, תקיפה, ריבונית ובעלת ברית אמיתית של החופש במערב. משפטי ראווה, איום אמין, גיוס יהדות העולם, ברית עם נוצרים שותפים ומתקפה משפטית משולבת – כל אלה יכולים להפוך את המערכה התודעתית ממגננה עייפה ליוזמה תקיפה. לא תגובה למציאות, אלא עיצוב מציאות.״