תוך שגרת חיים קשה, שעוצבה מחדש, בין אינספור רגעי כאב שלא תמיד מבחינים בהם מבחוץ, נולדה קהילת נשים שמקשיבות זו לזו. עמותת "אחותי", למען בנות זוג של הלוחמים הפצועים, היא מרחב שבו הנשים האלה מוצאות קול, גב וחברות אמת. לאחר כחמש שנים שבהן התקיימה פעילות במסגרת עמותת סיוע ללוחמים, שלשום יצאה "אחותי" לדרך עצמאית, נשית.
עילם המשיכה "בהתחלה אמרו לי ‘את יכולה לקיים להן מפגש כל כמה חודשים’, אבל מהר מאוד ראינו שהצורך שלנו רחב בהרבה. אנחנו לא רוצות אירוע פעם ברבעון - אנחנו רוצות קהילה שלמה, מסגרת שמקשיבה, מחבקת ומבינה את מי שחי עם טראומה שמעטים יכולים להבין. כל מה שראיתי כל הזמן זה את האישה בצד. אף אחד לא מתייחס אליה, אף אחד לא מדבר איתה. הרגשתי שאני חייבת ליצור לה מקום. והגענו למצב של 1,200 נשים בקהילה".
הביקוש מטורף
לאחר כחמש שנים של פעילות במסגרת עמותת הלוחמים חל שינוי שאילץ את האחיות לצאת לעצמאות. "יום אחד, במרץ 2025, החליטו להפסיק את התמיכה בנו", עילם משחזרת. “זה היה שבר, אבל מתוך השבר הזה התרוממנו. היחד הזה, האחווה, המשפחה שיצרנו - אי אפשר היה לפרק את זה. אז החלטנו להקים עמותה משלנו. זו המסגרת שלנו, עם הסיפור שלנו".
את מטרותיה של העמותה מתארת עילם כך: "לייצג את הנשים מבחינת חקיקה, לתת להן מרחב בטוח, עם הצרכים המדויקים שלהן, לאפשר טיפול בנפש, ולספק כלים מעשיים להתמודדות עם המציאות. לדוגמה, יש נשים שסבלו מאלימות ומאיומים בבית, ולא תמיד קיבלו מענה מספק מעמותות שאליהן פנו. אצלנו אישה כזו יודעת שיש לה חברה, במרחק שיחת טלפון, שתקשיב לה, שתייעץ ותתמוך - ולפעמים זה מציל חיים".
העמותה מקיימת מפגשים, מעגלי שיח ייחודיים, שיתופי פעולה עם מומחים לטיפול בטראומה וקורסים להשבת נשים למעגל התעסוקה. "העצמת הנשים היא חלק מהשיקום של המשפחות שלהן", מדגישה עילם, "כי אם האישה לא תהיה חזקה - כל הבית מתמוטט". הדרך אינה קלה, וכיום כוללת העמותה החדשה 800 נשים בנות 19-50 שמגיעות למפגשים בביתה של עילם בכפר טרומן.
"הביקוש מטורף. יש נשים שמחכות להצטרף", היא מספרת. "השקעתי בחצי שנה האחרונה כמעט 200 אלף שקלים מהכיס שלי למען הקהילה. יש נשים רבות מאוד שמחכות לנו, וזה מראה כמה חשוב לגייס תרומות וליצור מעגלי תמיכה נוספים". עילם מתרשמת שבנות הזוג של לוחמים שנפצעו נופלות במקרים רבים בין הכיסאות. "אף אחד לא רואה את הנשים האלה באמת", היא טוענת, “וזו השליחות שלנו - לתת להן קול ולהראות את החשיבות שלהן בתוך הסיפור של הפציעה".
לא להיות לבד
היא ממשיכה ומספרת "הוא היה נוסע לדיונים ברחבי הארץ, אבל לא מצליח להשלים יום עבודה. הוא הגיע למצב של אובדן כושר עבודה מלא. בתוך כל זה הרגשתי שאני תמיד צריכה להקטין את עצמי בשבילו. עד היום יש בי את החלק הזה. ערן לא ייתן לי בחיים את התחושה הזו, הוא מדהים, אבל אני תמיד ארגיש שזה מה שאני מקבלת מהסביבה. הכל השתנה כשפגשתי את ענת עילם. היא אמרה לי: ‘תקשיבי, נכון שלדאוג לפצוע זה חשוב, אבל גם את חשובה. כמה תוכלי לסחוב עלייך את חמשת הילדים שלך ואת בעלך, ובנוסף גם לחיות את חייך שלך?’".
עוד הוסיפה "כשהצטרפתי לקהילה של ענת בעמותת הלוחמים, גם ערן וגם אני הרגשנו שזה הציל לנו את החיים. ענת דואגת לשמר אותנו כקהילה ולאפשר לנו להכיל את המצב המשפחתי שלנו. לכל אחת מאיתנו יש חברות שבאות ועוזרות זו לזו, הפכנו להיות משפחה. העמותה עוזרת לנשים בכל מיני סיטואציות".
התמורה חלה בערב אחד שיועד לנשות לוחמים פצועים, ושאליו הגיעה שירה כמעט במקרה. "פגשתי את ענת עילם, והיא דיברה על השליחות שלה", היא מספרת. "מהיום ההוא פשוט לא הצלחתי לעזוב את הקהילה. פתאום מצאתי נשים כמוני, שמבינות בדיוק מה אני עוברת. קיבלתי אוזן קשבת וכלים חדשים - טיפול זוגי, תמיכה אישית, וגם השראה מנשים אחרות שהתמודדו והצליחו. בפעם הראשונה הרגשתי שייכת. זה הציל לי את הבית".
כיום שירה רואה בעצמה חלק מהכוח שממשיך את הדרך: "אנחנו כבר 800 נשים - דור של ותיקות לצד נשות ‘חרבות ברזל’. זו לא רק תמיכה, זה גלגל שמרפא גם אותנו תוך כדי. עמותת ‘אחותי’ הוכיחה שאנחנו לא שקופות, שאנחנו חלק בלתי נפרד מההתמודדות הלאומית הזו. אם אין לנו כוח, אין מי שיטפל בבעלים ואין מי שיגדל את הילדים. לכן הכי חשוב שנצליח להמשיך, לקבל חשיפה ותרומות, כדי לעזור לעוד נשים שנמצאות בדיוק במקום שבו אני הייתי".
למטרה זו בדיוק פתחה העמותה בימים אלה קמפיין גיוס המונים בפלטפורמת Charidy. עד כה גויסו כ-95 אלף שקלים, אך לדברי עילם הפעילות דורשת סכומים גבוהים הרבה יותר. "אני רוצה להגיע לכל אישה בארץ שצריכה אותנו - בכל מקום, בכל קהילה, בכל גיל", היא מסבירה. "אני רוצה לטפל בכולן, לתת להן מענה מדויק, ולהבטיח שהן לא יהיו לבד במלחמה שלהן. בסופו של דבר, המטרה שלנו היא פשוט להיות שם, להקשיב, ולהראות לנשים האלה שהן נראות ושיש להן מקום בעולם".