עיר הפשע מאבדת שליטה: "שורפים זבל ברחובות, אי אפשר לנשום"

משבר הפסולת בנצרת נמשך מעל שנה: האשפה נערמת, שריפות מתלקחות מדי ערב והעשן חונק גם את היישובים הסמוכים. למרות התערבות המדינה והוועדה הקרואה – המצב נותר חמור ומסכן חיים

בתיה גלעדי צילום: ללאיובל בגנו צילום: באדיבות המצולם
נצרת - שריפת זבל ברחובות | צילום: בתיה גלעדי

כבר שנה שנצרת חיה בתוך משבר פסולת מתמשך: האשפה נערמת ברחובות, שריפות אשפה מתלקחות כמעט מדי ערב, והעשן הכבד מתפשט ליישובים הסמוכים. מוקד ההבערות המרכזי נמצא בין צומת המוסכים לכניסה להר הקפיצה, מול הכביש למנהרות עפולה – אך לא רק שם. בתוך העיר עצמה פורצות שריפות קטנות יותר, שמחריפות את המפגע התברואתי והסביבתי.

משבר הפסולת החל לפני כשנה בעקבות קשיים כלכליים של עיריית נצרת. פעילות איסוף הפסולת הופסקה, והאשפה נערמה ברחובות, בתחנות האוטובוס ובצידי הדרכים. בתוך זמן קצר החלו להתלקח שריפות ענק, שעשנן מתפשט לכל האזור. משרד הפנים ניסה להתערב ומימן פינוי חד פעמי, אולם הפתרון הקצר טווח לא טיפל בבעיה מהשורש, ובחודשים האחרונים המצב חזר לקדמותו.

נצרת - שורפים זבל ברחובות
נצרת - שורפים זבל ברחובות | צילום: בתיה גלעדי

גם בתוך נצרת עצמה תושבים מתמודדים עם מציאות קשה. א׳, תושב העיר, מספר כי שריפות קטנות מתלקחות בשכונות ומקשות על חיי היומיום: ״אני קם בבוקר עם הרגשה רעה בדרכי הנשימה או בכלל לא נרדם ויוצא באמצע הלילה במכונית לחפש את מקור השריפה. למי שיש בעיות בריאות זה הרבה יותר קשה - חוסר שינה רק מחמיר את המצב. הם שורפים בלילה כשיש פחות התנגדות. לפעמים אני לא מצליח למצוא איפה זה, פשוט בורח למקום אחר כדי להצליח להירדם. ההורים שלי לא אוהבים שאני מתקשר למשטרה, הם לא רוצים להסתבך”.

פלסטון מתאר מציאות של אובדן שליטה: “לא פעם ולא פעמיים ראש העיר וגורמים נוספים גייסו מיליונים כדי שעניין השריפות יירגע. רק לפני חודשיים גויסו שני מיליון שקלים. אבל כשאין כסף והעירייה בחובות כאלה, איך את רוצה שיטפלו באשפה? לדעתי, כל הגורמים שאמורים לאכוף הרימו ידיים”.

ב־18 באוגוסט 2025 הגישו ארגוני הסביבה “אדם טבע ודין” ו-“אזרחים למען סביבה” עתירה לבג”ץ נגד המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים ועיריית נצרת. בעתירה דרשו הארגונים לחייב את המשרדים להפעיל את סמכויותיהם בחוק כדי לנקות את העיר מערימות הפסולת ולמנוע את הישנות המפגעים - כל עוד עיריית נצרת אינה מסוגלת למלא את חובותיה.

שבועיים לאחר מכן, ב־4 בספטמבר 2025, קיבל בית המשפט העליון את בקשת המדינה להאריך את מועד הגשת תגובתה המקדמית לעתירה. השופטת דפנה ברק - ארז קיבלה את טענת המדינה, לפיה “העירייה שבה לפנות באופן שוטף פסולת ביתית באמצעות קבלן, וחל שיפור מסוים במתן השירותים”.

אלא שבעיני העותרים מדובר בתיאור מנותק מהמציאות. ב”אדם טבע ודין” מסרו בתגובה: “העובדה שהמדינה מתארת מציאות חמורה, שבה הררי הפסולת עומדים חודשים והתושבים ממשיכים לנשום חומרים מסוכנים, כ’שיפור מסוים’, מנותקת מהמציאות ואין לקבלה. בפועל, העיכוב בפינוי הפסולת חושף את ילדי נצרת, נשים הרות, קשישים וחולים לסכנת חיים מחומרים מסוכנים ומסרטן, לצד מפגעים תברואתיים חמורים. התמונות שהוצגו לבית המשפט מוכיחות כי המצב חמור, וכל ניסיון להציגו כשיפור הוא פגיעה קשה בזכות לחיים בכבוד”.

פלוט הוסיף כי פנה לראש העיר הממונה של נצרת, יעקב אפרתי, והבהיר לו שהוא נושא באחריות פלילית לשריפות. עוד אמר כי העלה את הבעיה בפני מנהלת מחוז הצפון במשרד להגנת הסביבה, השרה עידית סילמן ושר המשפטים יריב לוין, העומד כיום בראש משרד הפנים: “נוף הגליל תמשיך לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת להניע את משרדי הממשלה הרלוונטיים לטפל בבעיית הפסולת בנצרת”.

תגיות:
המשרד להגנת הסביבה
/
נצרת
/
איכות הסביבה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף