היום, ה- 10 בספטמבר, חל יום המודעות הבינלאומי למניעת התאבדויות. "בתוך עמי אני חיה, ויודעת את מצב הרוח שמשותף לרובנו בשנתיים האחרונות", מציינת חרמש. "אנחנו שומעים על מצוקות של אנשים, ביניהם הרבה אנשי מילואים, על פוסט־טראומה, אבל לא יודעים עד כמה זה מתבטא במקרי אובדנות, כי המספרים לא מדויקים. אנחנו חוששים מצונמי של התאבדויות שעלול לבוא בסוף המלחמה".
"זכינו זו הפעם השנייה במכרז של משרד הרווחה להפעלת קבוצות", חרמש מסבירה. "מדובר בטיפול פרטני, משפחתי, וגם בילדים צעירים. יש סל תמיכה מהותי למשפחות שכולות. העמותה גם מעודדת מחקר ומעניקה מלגות למחקרים בתארים מתקדמים העוסקים בתחום האובדנות, וכן מעודדת פיתוחים חדשים למניעת אובדנות במסגרת האקתון דו־שנתי. מאז 7 באוקטובר, בזכות תרומה שקיבלנו, העמותה מפעילה גם קבוצות תמיכה למשפחות נרצחי ושורדי הנובה".
חרמש מרכזת בעזרת עובדים סוציאליים את מגוון קבוצות התמיכה, מעבירה הרצאות להעלאת המודעות לנושא וגם מרצה על הסיפור האישי שלה. היא גם משתתפת בוועדות ההיגוי היישוביות המתקיימות מטעם משרד הבריאות במטרה להתמודד עם אובדנות בקהילה. "אסף היה חייל, ולכן אנחנו, המשפחה, זכינו לתמיכה נפשית ממשרד הביטחון", היא מספרת. "אבל למי שהאסון קרה לפני או אחרי הצבא, המשפחה שלו נשארה להתמודד עם אבל מורכב לבדה. לכן היה לנו חשוב לעסוק בתמיכה במשפחות. כמו כן, המטרה הייתה גם לפעול ברמה הלאומית, על ידי פעילות פרלמנטרית, וליזום הרצאות של מתנדבים".
דיבור מונע התאבדות
לפי נתוני משרד הבריאות, שהוצגו בוועדת הבריאות של הכנסת בדצמבר 2024, כ־400־500 מתאבדים בישראל בכל שנה, וכ־7,000 ניסיונות התאבדות (שמגיעים לחדרי מיון) מדווחים מדי שנה. "לדעתנו, מדובר בהערכת חסר של כ־30% שבהם מכל מיני סיבות לא נכתבת סיבת המוות כהתאבדות", טוענת חרמש. "אחד המאבקים שלנו היה למנות רשם במשרד הבריאות כדי שנוכל לקבל מידע עדכני על מספר המתאבדים. כרגע, לשמחתנו, מונתה בקרית בנושא במשרד הבריאות".
ועדת המשנה של הכנסת למשאבי אנוש בצה"ל, בראשות ח"כ אלעזר שטרן, התכנסה בחודש שעבר לדיון שעסק בפעילות צה"ל למניעת אובדנות בקרב משרתים. בדיון הוצגו נתונים שמעידים כי בעוד שבקרב חיילי החובה לא נרשם שינוי מהותי, בקרב משרתי המילואים חלה עלייה משמעותית, נתון המוסבר בשילובם של מאות אלפי מילואימניקים בלחימה בשנתיים האחרונות.
החזון של עמותת "בשביל החיים", מדגישה חרמש, "הוא שכולנו נהפוך לשומרי סף. שלכולנו יהיו כלים לזיהוי סימנים לאובדנות. גם התמיכה שלנו במשפחות השכולות, שהאסון כבר קרה להן, מסייעת במניעה. מחקרים הוכיחו שבמשפחה שקרה בה אסון של התאבדות הסיכון למקרה התאבדות נוסף גדול פי שמונה מזה שבאוכלוסייה הכללית. אנחנו קבוצת סיכון".
חרמש טוענת שהיום, יותר מאי פעם, חשוב לדבר על נושא האובדנות: "אנחנו אומרים לאנשים שנמצאים במצוקה שלא יתביישו לפנות לעזרה. דיבור על הנושא יכול למנוע אובדנות. קיימת סטיגמה איומה על מצוקות נפשיות. אנשים רבים לא פונים לעזרה. דיבור על אובדנות יעלה מודעות, יאפשר לכולנו לראות חבר לעבודה או חברה ללימודים שאולי נמצאים במצוקה ולזהות אצלם את הסימנים לאובדנות. דיבור על הנושא גם מסייע להסרת הסטיגמה".
שיתוף פעולה מעניין מקיימת העמותה עם תיאטרון הקאמרי, "תחילה בהצגה 'הבן', ועכשיו בהצגה 'לילה טוב אמא' הנוגעת בנושא האובדנות", חרמש מפרטת. "בסיום חלק מההצגות, אשת מקצוע מנהלת שיח מקצועי עם הקהל על אובדנות ומניעתה. דחפנו גם לכך שבבתי ספר ידברו על הנושא. יש תוכנית במשרד החינוך בשם 'בוחרים בחיים', במסגרתה יועצים בבתי הספר נכנסים לכיתות בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה ומדברים על העניין. יש לזה ערך עצום. אבל עוד חזון למועד עד שזה יפעל בכל בתי הספר בארץ".
חדר מיון נפשי
"מבחינתי, זה לא היה 'יאללה, נקים תנועה', אלא הרגשתי שאני לא יכולה לחיות עם האשמה הזאת, ושאני חייבת לעשות מעשה", מודה נסים־עמנואל. "זו הייתה הדרך שלי לחיות עם אשמה מאוד קשה שחוויתי בעקבות מות אחי. הבנתי שהיו דברים שלא ידעתי, שלא עשיתי. היום אני מלמדת את כולם לזהות את הסימנים לפני, ולדעת לדבר על אובדנות במקום לשתוק".
בשנת 2023 התקבלו בקו הסיוע של מש"ה 283 פניות (של אנשים הנמצאים במצוקה ושל בני משפחה); בשנת 2024 התקבלו 465 פניות (עלייה של 64%), ועד כה בשנת 2025 - 363 פניות. בכנס שמקיימת היום התנועה באוניברסיטת תל אביב ידונו בהשפעת המלחמה המתמשכת על נפשם של הישראלים ובתפקיד הקהילה ביצירת המעטפת, בשימור החוסן הנפשי ובמניעת מקרי האובדנות.
"אפשר למנוע אובדנות", נסים־עמנואל חורצת. "לקהילה אסור להרים ידיים, עליה להמשיך להילחם על החיים, גם אם זה נראה אבוד". לדעתה, הכי חשוב שכל המשפחה תעבוד בעניין יחד, בסנכרון: "אחי ז"ל היה איש מיוחד במינו. הוא ביקש עזרה, היינו איתו, אבל לא היה לנו סנכרון משפחתי. הגורם החשוב ביותר במניעת אובדנות הוא הקהילה. הכנס השנתי הזה הוא למען הקהילה. אנשים מגיעים ללמוד את נושא האובדנות, ללמוד להיות מלווים קהילתיים".
נסים־עמנואל מדגישה שהסיוע של התנועה ניתן ללא תמורה לאדם שנמצא במצוקה ולמשפחתו, אבל לא למשפחות שחוו מוות כתוצאה מאובדנות. "אנחנו מתעסקים במי ש'על הגג'", היא מסבירה. "אם היה ניסיון התאבדות, והאדם נשאר בחיים, אנחנו מעניקים סיוע כי זה אומר שיש סיכון לניסיון התאבדות נוסף שלו".
קשה לאפיין את הפונים לעזרה בימים אלה. "פונים אלינו מכל קשת האוכלוסייה", נסים־עמנואל מספרת. "צעירים, אנשי כוחות הביטחון, שורדי הנובה וגם כאלה שלא נפגעו ישירות מהמלחמה. איבדנו הרבה בשנתיים האלה. משפחות קברו יקירים, אנשים איבדו בתים, את הסביבה שחיו בה שנים. יש אובדן רב ומתמשך במדינת ישראל, זה לא אירוע חד־פעמי. האובדן המתמשך הזה משפיע על הנפש, שוחק".
לסיום, היא חוזרת להדגיש את חשיבותה של הקהילה במניעת אובדנות. "לקהילה יש כוח חסר תקדים", היא אומרת. "כמיליון בני אדם ברחבי העולם מתים מאובדנות מדי שנה. הקהילה היא התשובה. היא מצילה חיים. כשקהילה יודעת לזהות ולדבר, היא באמת יכולה לעשות את ההבדל הזה. לכן אנחנו פועלים לגייס את הקהילה לטיפול באובדנות על ידי שיח ישיר. אנחנו מלמדים את הקהילה לזהות סימנים ולפעול".
התרעות פיקוד העורף